הפרשה שלי לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.

מבלארוס לישראל, מחיים בשאלה - חילוניות, לחזרה בתשובה - דתיות, מאזור הנוחות אל מחוץ לאזור הנוחות.

אולי הנסיון פה בפרשה, בכלל לא היציאה, אלא דווקא זה שבסופו של דבר אמורים להגיע ליעד סופי?

אנשים שהם נוודים באופי (כמוני) תמיד ישמחו להתקדם הלאה (במובן הגיאוגרפי, המקצועי, הבין-אישי), דווקא הפרספקטיבה לעצור איפשהו תפחיד אותם.

* מעניין לקרוא את הפרשה, כשלוקחים כתרגיל מחשבתי שאברהם היה נווד באופי. אז ירידה זמנית למצרים, למשל, היא הפוגה מיישוב במקום אחד...

הציווי של אברם ושרי לעלות לארץ הקודש,

שינוי שמם ל אברהם ושרה.

הסכסוך של אברהם ולוט, לוט נתקל במלחמה , שבה שדדו אותו ואת משפחתו והוא נפל בשבי. אברהם שחרר אותו.

רעב בארץ כנען,

אברהם יורד עם שרה למצרים, שרה עקרה - מציעה לו את השפחה המצרית שלהם הגר . בינתיים אברהן אומר לפרעה ששרה אחותו - פחד שפרעה יהרוג אותו. פרעה לוקח את שרה לאישה ונדבק בנגעים. אחרי זה הוא מגלה ששרה אשת אברהם ומגרש אותם.

בארץ הגר בהריון מתקדם - ומתגרה בשרה, שרה מתלוננת בפני אברהם - אברהם אומר לה שתעשה כראות עייניה - שרה מעבידה בפרך את הגר. הגר בשלב מסויים בורחת בבכי למדבר והמלאך גבריאל, בא אליה ואומר לה לשוב לבית כי מהבן שלה יצא עם גדול - עם הישמעלים שיריבים ליהודים עד ימינו.

בהמשך הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם לעשות ברית מילה לעצמו - הוא היה בן 90 כשמל את עורלתו, וגם יש את מצוות הגיור - אברהם גייר את הגברים ושרה את הנשים..

לא היו חיים קלים, אך היתה פה מסירות נפש של אברהם אבינו.

מסירות הנפש מגינה על עם ישראל: חזרה בתשובה, הוספת השם מוריה לשמי - זוהי מסירות נפש.. אגב הר המוריה זה ההר שבו ארע ניסיון עקדת יצחק בנה של שרה אמנו, בפרשה העתידית, ושם נבנו שני בתי המקדש.

פרשת בראשית עם התחילה שמחה- העולם נברא וסוף עצוב- אנושות חוטאת ומתדרדרת - הקב"ה מחליט להשמיד את העולם, פרשת נוח עם התחלה טרגית- מבול וסוף שמח - אברהם אבינו נולד, בפרשת לך לך התחילה שמח, באמצע דרמה ובסוף שמח.

הפרשה הינה בחודש חשון בשבוע השני , מזל עקרב: עוקצני ורגיש, כריזמטי, קנאי, טוטאלי - יסוד המים שולט. מים מסמלים זרימה כמו שינויים. מים הם הרוחניות ונפש האישה.

- התיקון והיעוד שלי: לצלול עמוק פנימה - להוות את הקב"ה - להכירו, להיות אחדותית, לקבל שינוים וללמוד להתמודד עמם, להסתדר עמם ולהסתגל אליהם. בנוסף, להחזיר את המשפחה שלי בתשובה - ואם לא יילך אז שהדור הבא יהיה בעל תשובה - כמו שהיו הדורות במשפחה שלי עד השואה והקומוניזם של המאה ה-20.

חשון זה חודש מנוחה אחרי גל החגים של תשרי, וגם החודש בו מתחילים לברך על הגשמים - בז' לחשוון. אני נולדתי ב-ט' לחשוון התשנ"ו (5756), 2.11.1995. חודש נובמבר. ביום חמישי נבראו העופות והחי בים.

מזל עקרב הינו כמו "מים שקטים שחודרים עמוק". האופק שלי הינו אופק שור (שעות 17:00 עד 19:00) ו-תאומים (שעות 19:00 עד 21:00).

אופק בשור:

הדמות היציבה, מחוברת לקרקע, עיניים גדולות והאזור הרגיש בגופם הוא הצוואר, שלעיתים רחב. לרוב הם נמוכים, עם נטייה להשמנה. יופיים רך וקולם עוצמתי ולעיתים מתנגן.

יופיים הולך לפניהם, זהו כרטיס הביקור שלהם, הנשים תדגשנה את היופי עם איפור לעיתים מוגזם, צעיפים ותכשיטים בעיקר סביב הצוואר. הגברים רשמיים ויוקרתיים, נראים צעירים מכפי גילם ולבושים במיטב האופנה, עיניהם גדולות ויפות, מצח רחב, חוטמם גדול. כתפיהם ורגליהם עבים ומוצקים, חזה גבוה.

בעלי הליכה נאה ובגדים נאים. הם בדרך כלל מוחצנים, חושניים, יופי עם דגשים ועד מסוקסים. לפעמים עיניים כחולות ושקועות, שערות שחורות ובראשם מתרוצצות הרבה דעות. תאווה רבה לאכילה.

אופק בתאומים:

הדמות הסקרנית, התזזיתית. הם קלילים וקופצניים, עד שקשה לעקוב אחריהם, הם כל הזמן בתזוזה, רזים וגבוהים, זריזים וקלילים ולעיתים מנגנים על העצבים של עצמם ושל הסביבה.

הידיים יהיו תמיד בפעולה, אצבעותיהם ארוכות, הם מביעים את עצמם בתנועות ובתאטרליות מוגזמת. אפשר יהיה לזהות אותם בחברה מוקפים באנשים וחסרי מיקוד מוחלט.

העיניים קטנות, מרצדות והמבט בזווית עד תזזית. הם אופנתיים, בכל יום הם בוחרים דמות קלילה וצבעונית אחרת.

הגברים: לעיתים חריץ בסנטרם, כשמחייכים נחשפות שיניים גדולות. רגליהם ארוכות, החזה דק. ולעיתים סימן היכר בציפורניהם. הנשים: מוחצנות בדברנותם, שיניים מסודרות וגדולות, חיוך עם גומות חן.

החיים לא קלים, צריך להעז, צריך לדעת מתי לזרום עם הזרם ומתי להתנגד לו ולחתור בכל הכוח. כוכב פלוטו- הכוכב הקר ביותר והרחוק ביותר במערכת השמש - מסמל את הרגישות למוות של מזל עקרב, לרגיש ולוקח ללב , כשהוא עצוב הוא קר, כשהוא כועס הוא עוקץ ונוקם. כוכב הלכת מאדים מסמל את העוקץ והנקמה. יש נטייה לפרפקסיוניזם ונקמנות. יש לי אינטואיציה, לפי המזל אני גם מסתורית.

עוד יומיים - ביום ראשון ט' לחשוון התשפ"ה, יש לי יום הולדת עברי, חוגגת כ"ט שנים : 29. יום ההולדת הלועזי שלי היה בדיוק לפני שבוע ב-02.11 וזה היה גם יום ההולדת האחרון שחגגתי עם הכלב של המשפחה שנפטר ביום שני, אחרי 4 ימים. לפחות הספקתי לחגוג עמו את אחד מימי ההולדת שלי....

יום הולדת הבא אני מחליפה קידומת ל- 30, יום הולדת ל'. העשור של שנות ה-0 שלי עד גיל 10 היה המסע של לכי-לך, העשור השני מגיל 10 עד גיל 20 - היה לגלות את עצמי - לצלול עמוק אל תוך עצמי כמה שאפשר לחזור בתשובה ולהתחבר לבורא, העשור השלישי: של שנות ה-20 לחיי היה סגירת חשבונות ומעגלים, ולתקן את העשורים הקודמים. השנה האחרונה הייתה לתקן את כל מה שעשיתי ולא עשיתי בגלגול הזה. כשהייתי בגיל 17, הכלב הצטרף למשפחה שנות ה-20 חוץ מהשנה האחרונה גיל 29 הכלב היה בחיי - גם כשלא היה לידי פיזית במיוחד בתקופה של אילת -שלמדתי תואר ראשון. לימד אותי אהבת חינם, אהבה ללא תנאים. שזה אפשרי. נאמנות ואחדות.

השלמתי עם הלקות בשמיעה ועם הירידה בראייה- יש לי משקפי ראיה. עשיתי בגרות מלאה, מצטיינת לימודית בשנים האחרונות, עשיתי התנדבות בצבא, עשיתי פסיכומטרי ואחרי עבודות רבות ונסיונות במכללה, שנכשלו, השם הביא את הקורונה שבזכותה התקבלתי לאוניברסיטה קמפוס אילת - והיום יש לי תואר ראשון, ובשנה האחרונה עשיתי קורס מידענות. מקווה שאצליח למצוא חתן.

השנה אני מסיימת את העשור השלישי ובגיל 30 - מתחילה את העשור הרביעי.

מטרה לגיל 29: למצוא את עבודת חלומותיי ובעל, ולהיות עצמאית (מטרות שיכולות להימשך גם כמה שנים קדימה), והמטרה לגיל הספציפי הזה: להתפתח תודעתית - להמשיך ללמוד תורה וקבלה, ללמוד בשביל הכיף את כל התחומים שאני אוהבת במיוחד אומנות. מבחינה פיזית - יש לי מסת שרירים ואני חזקה ובריאה- רוצה לשמר את זה.

המתנה הכי גדולה שלי: השלמתי עם כל העבר שלי, ויש לי מטרות ושאיפות לעתיד, בהווה אני משתדלת להתפתח, גיל 28 הקדשתי לתיקונים ובסיס התפתחותי, גיל 29 מקדישה להתפתחות ושינוי הרגלים. ופה אני מסיימת שלושה עשורים מהחיים שלי.