התקופה שנעלמתי

דורות ומנהגים זה משהו שהחברה מכתיבה, כן, יש מידע שהוא אמיתי כמו התורה, ויש חלוקה היררכית בתוך עמים וחלוקה לעמים. אך, העיקר זה מה שאני רואה בתוך עצמי.

תמיד ניסיתי לחפש את האושר בחוץ, ובדברים "חומריים", אך, כל מה שהייתי צריכה זה להיכנס פנימה בתוך עצמי ולהתחבר לנפש שלי ולנשמה שלי. ברגע שהתחברתי אל עצמי, התחלתי להתרפות ולהרגיש אושר, רוגע וסיפוק. וכן, גם בתקופות אלו היו ירידות והתרסקויות.

שמירת השבת וניסיונות לשמור את השבת- תרמו לי להתנתק מהנייד ולחזור לקרוא, להתבודד, לטייל ולנקות את הראש ולהתחבר לעצמי ואל בורא העולם.

********

קורונה, מלחמות, טילים , אזעקות, שריפות וכו'.. אסונות טבע, פוליטיקה, חדשות, לימודים באוניברסיטה, כל אלו פיתחו אותי. בעקבות הקורונה, הפחיתו את תנאי הקבלה באוניברסיטת בן-גוריון בקמפוס אילת. לכן, עברתי לאילת, ולמדתי שם -ש נה ראשונה גרתי שם במעונות עם שותפות, שנה שניה ושלישית גררתי לבד בדירה שכורה (פעם ראשונה שגרתי לבד). הקרבה לים, העצמאות והעובדה שלא צריך להתחשב במשפחה/שותפות, העניקו לי מרחב מוגן ובטוח, שם פיתחתי פינה להתפתות אישית שלי - הייתי מנהלת דיאלוגים עם עצמי, מתפללת, שומעת שיעורי תורה ושיעורי התפתחות אישית וכו'.. לא הייתי בודדה כי בלימודים היו לי חברות והייתי יוצאת הרבה מהבית לטיילת ושם הכרתי אנשים..

למדתי אומנות - מחלקה 50% מהתואר, ספרות - חטיבה 25% מהתואר, ומזרח התיכון - חטיבה 25% מהתואר. בנוסף גם לקחתי קורס כללי -איך עורכים מחקר (המחקר שעשיתי הוא על מעמד האישה בישראל והאם בנת 2021-2022 ישנו שיוויון לנשים עם גברים). ו- 2 קורסים בתקשורת, מושגי יסוד ותקשורת ודמוקרטיה.

במקביל לכל זה, התקרבתי ליהדות, חזרתי בתובה, עשיתי קורסים (של התפתחות אישית) ומלגות (של חב"ד), יצאתי בשאלה, הסתבכתי בבעיות כלכליות וקשרים-רומנטים רעילים וכאלה שרק ניצלו אותי. וכו'.. - חטיבה 25% מהתואר

מצאתי את הדרך שלי. אני מאמינה בדרכי שלי!.

זוהי דרך ייחודית, אחרי שהושפעתי מא/נשים רבים, רובם קואוצ'רים ומאמנים אישיים מנטללים, NLP, יעוץ והכוונה, הגעתי לדרך שהכי נכונה לי ושהכי מתאימה לי.

מכל דבר בחיים לקחת את הדברים הטובים ואת מה שלמדתי, מהשלילי למדתי לבודד רגש, להפיק לקחים ולהתקדם הלאה. להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, להאכיל תמיד את הזאבה הנכונה. תכלית החיים הינה להגיע למימוש עצמי והתפתחות בכל התחומים ברמה הכי גבוהה שאת יכולה להגיע אליה - ואסור להשוות את עצמך ואת ההתקדמות וההישגים לאחרים ואחרות. זו דרך ארוכה ותהליך שלך עם עצמך. ההשוואה היחידה שמותר לך לעשות זו השוואה שלך עצמך בעבר לעומת את עצמך בהווה. - וכמובן לערב את אלוקים / האנרגיה הרוחנית בתהליך.

מותר לקחת השראה מאחרים ומותר להשתמש בשיטות שלהם, שמקדמים אותך, אך, אסור לך לחקות ולהעתיק מאחרים. כי זה מתכון להרס עצמי וכישלון טוטאלי. נ.ב - תציבי לעצמך גבולות, אך אל תהיי קשה עם עצמך מעבר למה שנדרש. כל דבר בכמות המתאימה לו. הכי חשוב להגיע לאיזון ולהרמוניה.

כדי להגיע לעומק עצמי, התבוננות עצמית ולשקוע בלימוד והתבודדות, הייתי צריכה להתנתק תקופה מסויית מהמדיה החברתית ולשקוע עמוק בתוך התת-מודע שלי. זה תהליך שלקח יותק משנה, וזה היה שווה את זה. גם קורסים להתפתחות אישית וספרים שווים את זה - וגם לשלם עליהם שתלמים - זו השקעה מהסוג שהיא חוזרת אלייך עם רווחים כפולים.