זה מתחיל בצעד ,ממשיך לחלום ונגמר במציאות של הגשמת חלום

זה רגע כל-כך חזק, 💌

לא סתם קיבלתי את המכתב — הוא גם קיבל אותי, את מי שאני, את כל מה שעברתי, ואת מה שלא כתוב בציונים ובטפסים. ואולי זו הסיבה שאני שומרת אותו כבר 6 שנים: הוא לא רק אישור קבלה – הוא תזכורת לכך שגם כשהפחד משתק, ואפילו כשרק אמא עודדה אותי לקחתי צעד, משהו בתוכי הסכים להעז.

זה ניצחון שקט, אבל מהדהד.✨ אפשר לקרוא לזה קלף “התקבלה מהלב” – קלף שמסמל את הרגע שבו הדלת נפתחה גם כשהייתי בטוחה שהיא תישאר סגורה. ✨️וקבלת התואר בבאר שבע, במקום שלא קיבלו אותי בהתחלה זו סגירת מעגל , וגם עם חיות ספיר והטכנולוגית.הספינה שהייתי בילדות שחבר של חבר שלי דאז, הזמין אותי לקפה וכיבוד, ספינה שהזכוכית ברצפה, הטיילת ופסל דגל הדיו שזכורים לי מטיול משפחתי וטיולים מהתיכון כיתה ז וכיתה י, ומלון הים האדום שהייתי בו עם משפחתי ב 2015, וגם לראות את עיר מלכים למרות שנסגר והחלו שיפוצים להפוך אותו לחנות ,שמעולם לא ביקרתי בה.

וכמו שרשמתי בפוסטים הקודמים

עברתי לאילת בסגר הראשון מלגור עם משפחה לגור במעונות עם עוד 3 שותפות זרות, ועם תנאי שאני חייבת לעבור אנגלית, נכשלתי באנגלית בטרום בסיסי ובסמסטר הבא עברי,

היו עליות וירידות, נכשלים ואיות

שיעורים פרטיים ותגבורים, לילות ללא שינה , שעות של חיפוש חומרים ומחקר, עבודות, בעיות כלכליות, ניסיון לסדר את הזמן בצורה טובה ועוד הרבה דברים..

ולמדתי 2 קורסים בתקשורת מה שסגר לי מעגל על מכללת ספיר , הבלוג שלי שיש בו ציור אילוסטרייטור שלי, שסגר מעגל עם הטכנולוגית , העובדה שלמדתי אומנות כשלא התקבלתי לבן גוריון באר שבע בגיל 20,

וזה שהייתי המון בים והפלגות, מסיבת פולמון החוף של מוש, ביקור בריף הדולפינים וצלילת שנורקלים עם דולפינים, רביעי לבבי, ארוחות שישי, תפילות בבית כנסת, שבתות וחגים ועוד , הכל בפוסטים הקודמים...