"עברתי דברים ששלושה בני 60 לא העזו לדמיין." - "אני מתקדמת בקצב שלי. קצב של אחרים לא מתאים לי." - "כל סוף מסע — התחלה של המסע הבא." - זיכרונות לתמיד

Inga Moriyah
6 hours ago
2 min read

🌈 אילת שלי — כל גווני הקשת

באתי ללמוד תואר —

ולמדתי עולם עשיר, חדש, ועצמאות.

עבדתי, למדתי, גרתי במעונות,

הייתי לבת אצל משפחות חב״ד בשבתות ובחגים,

שחיתי עם דולפינים, רכבתי על סוסים,

טבלתי בים בבגד ים צנוע — בפעם הראשונה.

ציירתי עין ואש בכיתת האומנות,

קיבלתי ברכה מרב,

והקשבתי לקול הים — כמו לתפילה.

"את סבא איבדתי כשהייתי חיילת —

ואת סבתא, בין שנה שנייה לשלישית.

בין שיעורי תורה לריצות בהרים,

בין ים פתוח לשקט פנימי —

למדתי גם פרידה.

בזמן קורונה כל המסיבות היו במעונות,

מקל אך מאתגר.

ובין שנה א׳ לב׳ —

נעלם החתול שלי.

חיפשתי אותו בין סמטאות הלב,

והוא לא חזר.

אבל בשנה ג׳ —

הצטרפה חתולה חדשה למשפחה.

לא במקום, אלא לצד.

כמו שהחיים יודעים להפתיע —

באובדן, וגם בנחמה."

מאבטלה לעבודה, בתוספת מלגה.

ביקרתי במצפה התת-ימי,

עליתי במדרגות ספירלה אל קו המים הבינלאומי,

ראיתי שקנאים, פלמינגו, תנים וינשופים,

והקשבתי לברקים מחלון המעונות.

הייתי בספא, עשיתי כושר,

חוויתי אקסטרים — רכבתי בשטח, הפלגתי בים,

הייתי סדרנית במגלשה על יאכטה,

והגשתי שמחה בבר צף.

אחזתי בהגה של גלקסיה וסירת מנוע —

לא רק הפלגתי, ניווטתי.

התארחתי על יאכטה שעשתה את כל העולם פעמיים,

ומזכרות מכל יבשת לחשו לי:

גם את במסע משלך.

הדלקנו מדורה על האש מתחת לכוכבים,

רקדנו במסיבת פול מון בחוף של מוש,

הפלגתי בפורים עם תחפושת, קריאת מגילה ומשתה,

וגם בהפלגה סטודנטיאלית עם ג׳קוזי על הסיפון.

ביליתי במסיבות לילה בבריכה

עם הופעות של זמרים, סטנדאפ ומוזיקה חיה,

ראיתי את המזרקה המוזיקלית בפארק בנימין,

והרגשתי את הכיף שבטיילת —

דוכנים, שקיעות, אוכל, צבעים, חיבורים.

עשיתי סיבובים במרינה,

בין סירות, גשר נפתח ורוח חמימה,

ואכלתי במסעדה איטלקית מתחת לגשר —

כמו ונציה קטנה בלב המדבר.

הכרתי אנשים מכל הארץ —

צפון ודרום, דתיים וחילונים,

סטודנטים, מטיילים, חולפים ונשארים.

וכל אחד מהם — צבע נוסף על הקנבס שלי.

רצתי בהרים,

ובין ריף הדולפינים לחוף של מוש —

רגליים נעות, לב פתוח,

תפילה בתנועה.

ולפעמים — פשוט

ישבתי ליד המגדלור וחשבתי.

כי כל רגע כזה — הוא צבע.

וכל הצבעים האלה יחד — הם אני.

עשיתי גם מבחן אמיר באוניברסיטה בבאר בשבע, אבל בסוף קיבלתי את תואר בבאר שבע!

💥 מערד לבאר שבע ועד אילת

מערד לבאר שבע בתיכון, ואז לאילת וחזרה לבאר שבע.וגם תיכון עשיתי בבאר שבעשם למדתי לקבל את עצמי ונלחמתי על אומנות, בצבא הייתי פקידת מהנדס וארכיונאית בבאר שבע ובמקביל לימודי ומבחן פסיכומטרי בבאר שבע, עבדתי בים המלח ואז ניסיתי להתקבל לבן גוריון באר שבע, אך לא התקבלתי,

התחלתי ללמוד תקשורת בספיר אך לא נתנו לי לסיים סמסטר בטענה שאני "לא" מתאימה, משם עשיתי את האתר דרך WIX, והספרתי להיות בסיור לימודי במשרדים שלהם, כשהים של תל אביב מתנפץ בחוזקה על גלים.

הלכתי ללמוד שנה וסמסטר במכללה טכנולוגית בעיצוב מדיה נשרתי כי היה קשה, אבל משם עשיתי לוגו עבדתי ולמדתי , עד שהחלה קורונה והורידו תנאי קבלה באילת. משם עברתי לאילת והשאר כמו שכתוב בשיר...

בהמשך קורס מידענות. עבודה במלון ובמפעל, לב שבור ואכזבות ועד לנישואין , עברתי לגור עם בעלי אחרי שהציע לי נישואין.