טבלת השנים שלי עד היום

כשהאיש והאישה מזדווגים , דקות ספורות לפני שהבעל זורק את הזרע לאישה. הק"בה, קורא למלאך בשם לילה, ואומר לו: לך תביא לי רוח פלונית (הרוח של הנשמה שלי), המלאך לילה מביא רוח פלונית: אומר המדרש, היא כורעת ומשתחווה מפני מלך מלכי המלכים - הקדוש ברוך הוא - ואומר לה הקדוש ברוך הוא, את נכנסת היום לטיפץ זרע/ביצית הזאת (הנשמה מתחלקת לשתיים אחת לגבר ואחת לאישה, אני קיבלתי את החצי הנשי),

אומר המדרש, היא בוכה לא רוצה -טוב לה בהיכל הנשמות- הנשמה בוכה לא רוצה, הקבה אומר לה שאי אפשר כך; כי כל המהות של הנשמה- כל מה שהקב"ה ברא אותה מ-ששת ימי בראשית - שהנשמה תגיע לעולם הזה, תעבוד את הקב"ה - תשבור את כל היצרים שלה, את כל התאוות שלה, את הכל.

הנשמה עוברת בהיכל הגופות והיכל הפרצופים: בוחרת לעצמה מראה: גובה, משקל, צבע עור, צבע עיניים, צבע וסוג שיער וכדומה.... המלאך מכניס את הנשמה הזאת בכוח לתוך הבטן של אמא שלי. הנשמה משתחווה בפני הקב"ה.

באותם רגעים, שהמלאך מכניס את הנשמה לבטן של האמא: המלאך מראה לנשמה את כל מסלול חייה: מאותו הרגע שהמלאך לילה הביא את הרוח בפני הקב"ה ועד לרגע שהנשמה חוזרת לעולם הזה שממנו באה והולכת למשפט של מעלה - משפט של אחרי המוות של הנשמה. - המלאך מראה לנשמה את גן העדן, מראה לנשמה את כף הקלע, את הגיהנום ואת כל עולמות עשייה ובריאה,

בגן עדן צדיקים יושבים בבתיהם , ראשיהם מוארים והם נהנים מזיו השכינה- תענוג ושעשוע שאין כמותו בעולם. נהנים מאור עליון. בגיהנום, הנשמות של הרשעים סובלות- מלאכי חבלה מכים אותם במכות של אש, וצועקים וואי-וואי... סובלים, אין משגיח ואין מרחם - הם צועקים וצורחים שמישהו יוציא אותם משם - כי הם לא יכולים יותר לסבול, אבל, אין מרחם. (זה מה שקורה שלא הולכים בדרך של הקב"ה - לא שמרו שבת, לא שמרו טהרת משפחה, לא עשו מצוות עשה...).

-אחרי כל זה, המלאך מראה לנשמה את כל חייה כמו סרט בקולנוע, עד לאיפה היא אמורה להיות קבורה, בעוד 80-90 שנה, אחרי זה המלאך מכניס אותה לבטן אמו.

מגיע עת הלידה, המלאך אומר לנשמה שכבר יש לה גוף לצאת: אך, הוולד לא יוצא, הוא לא רוצה להיות אלה שהמלאך הראה לו שחיים ביהנום, המלאך נותן לעובר מכה ומוציא אותו בכוח, זו הסיבה שלאישה יש צירי לידה: הילד לא רוצה לצאת -אחרי זמן מה העובר נכנע למלאך ויוצר- ברגע היציאה: המלאך נותן לעובר מכה והוא שוכח מהכל, ויוצא מהרחם של אמו אל העולם - וזה נקרא לידה.

האדם מתחיל לחיות, מתדרדר בחיים ולא עושה תשובה, אם זוכה להקשיב ולהיות בתשובה זוכה, אם לא הוא חיי, חיים של חטאים ועוונות. והקב"ה מחכה לתשובה של הנשמה - אף פעם לא מתייאש. אני לשמחתי זכיתי לעשות תשובה. ותודה לקדוש ברוך הוא שלא התייאש, לא מתייאש ממני וגם לא ייתאש ממני.

העתיד

יום יבוא ויהיה זמני להיפטר מן העולם הזה ,הנשמה נמצאת בין חיים למוות: גסיסה/תרדמת , שם הנשמה פוגשת באותו המלאך שהיה איתה בעת הלידה. הנשמה נזכרת בהכל ,- המלאך אומר לנשמה - עכשיו את נותנת דין וחשבון לקב"ה. הנשמה פושטת את החליפה החומרית ועומדת בפני משפט שבו הקב"ה שופט אותה.

40 ימים לפני הלידה יוצאת בת קול (קול נבואי מהשמיים) ונותן לנשמה ייעוד: שליחות ותיקון, ומזווג זיווגים. הזיווג שלי נקבע טרם באתי לעולם הזה.

התחלתי לדבר בגיל 3 חודשים

התחלתי לזחול בגיל חצי שנה בערך

התחלתי ללכת בגיל שנה + עשרה חודשים

כשהייתי בת 5 התחלף לי צבע העיניים מתכלת לירוק בהיר חתולי

עקרב עם אופק טלה - מפת אופק ומזל