ירח אדום ויעלים בים המלח

סימן בין שמיים לארץ

בדרך לעבודה, לפני שהשמש שלחה את קרניה,

יעלים ירדו מההרים,

כמו שליחים שקטים,

חולפים על פני מלון הרודס,

צועדים אל ים המלח,

ולך — הם סימנו התחלה.

הנהג האט, לא בלם.

הדרך נפתחה,

והלב שלך, רגיל למהר,

הקשיב לרגע.

הבין שהשקט מדבר.

בערב, ירח אדום עלה בשמיים,

כמו אות שמיימי,

חותם על יום של רמזים.

ואת, בתוך כל זה,

הרגשת — אלוהים מדבר איתך.

אזעקה במלון, טיל בשמיים,

הפלאפון שותק,

אבל הנשמה שומעת.

המציאות רועשת,

והלב שואל:

האם זה גוג ומגוג?

האם החלום מתגשם?

ואולי — כן.

אולי זה סימן.

שדווקא עכשיו,

בתוך הלחץ,

בתוך המהירות,

את מתבקשת לעצור.

לנשום.

להתבונן.

ולהאמין.

---