ללכת אחרי הלב — ולסגור מעגלים

המסלול שלי לא היה פשוט. רציתי ללמוד תקשורת — זה בער בי. ניסיתי להתקבל לאוניברסיטת בן גוריון, אך לא התקבלתי. מכללת ספיר הציעה לי להתחיל בעיצוב מדיה ולעבור לאחר מכן לתקשורת, אבל בסוף סמסטר א כבר נאמר לי שאני לא מתאימה.

עם כוח פנימי עצום, המשכתי ללמוד שנה וסמסטר בטכנולוגית עיצוב מדיה. זה היה קשה: מקצועות כמו עיצוב אתרים לא התחברו אליי ונכשלתי בהם. בסופו של דבר פרשתי.

אבל לא ויתרתי.

המשכתי ללמוד תקשורת דרך קורסים כמו תקשורת ודמוקרטיה ו-מושגי יסוד בתקשורת — עבורי זו הייתה סגירת מעגל. גם החלום ללמוד אומנות, שנדחה תחילה על ידי בן גוריון, התגשם בזכות הקורונה — התקבלתי לקמפוס אילת. הטקס חלוקת התארים התקיים בבן גוריון בבאר שבע, המקום שבו נאמר לי "לא".

במהלך המסע האקדמי כתבתי עבודות סמינריוניות רבות:

- בסמינר תקשורת חקרתי את דמותה של המלכה אליזבת דרך סדרת הכתר, והתעמקתי ביחסים בין מדיה, מגדר ותדמית ציבורית.

- בקורס איך עורכים מחקר חקרתי את הפמיניזם מתוך מבט אישי ותקשורתי, תוך התמודדות עם שאלות של כוח ונראות.

- בסמינר בספרות על סוף העולם, בחרתי בנושא גוג ומגוג לפי מגילות קומראן והרחבתי על מושגים כמו אפוקליפסה, דיסטופיה, וארמגדון, תוך השוואה בין שלוש הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם.

- בסמינר במזרח התיכון התמקדתי בשואת הארמנים ובמאבק להכרה — כולל זווית עכשווית דרך משפחת קרדשיאן והשפעת הריאליטי על הזיכרון הציבורי.

- באומנות השוויתי בין ראיית עירום נשי מצד גבר לעומת אישה, דרך עבודות של פרידה קאלו, ג'ודי שיקגו ואמנים נוספים. ניתחתי את הפערים בתפיסה המגדרית והרגשית מול גוף נשי.

- כתבתי עבודה סמינריונית נוספת על הבית של פרידה קאלו, והתמקדתי במתח שבין האישי לציבורי, ומקומו של בית כאובייקט ביוגרפי.

- בתחום המעשי יצרתי סדרת ציורים על סוסים — סוסים נדנדה, סוס קרוסלה, סוס פרא, מעגל חיים של סוס מפרזול ועד פרסות שחוקות. ציור אחד אף הציג סוס קוואלי עם טפרים עגולים וסערת רגשות, לצד ציור של פני סוס שהתכתב עם דימויי אייל ערביים.

למרות שהציונים בתקשורת היו הנמוכים בתעודה — אני רואה את המסע שלי כהישג הגבוה ביותר.

הגשמתי חלומות. סגרתי מעגלים.

ולמדתי שלפעמים, הדרך הלא צפויה היא דווקא המדויקת ביותר.

וכל זה כאשר אני כבדת שמיעה.