קורונה ממשבר להארה

🪴 העשרה ויצירה בבית

בתקופת הקורונה, כשהייתי בת 24–25, הפכתי את תקופת הבידוד למסע אישי מלא השראה.

- צפיתי בסרטים ובסדרות מכל הסוגים, כולל תכנים מאחורי הקלעים שהוסיפו עומק ועניין.

- קראתי ספרים שהרחיבו את עולמי והעמקתי בתחומים שסיקרנו אותי.

- יצרתי סרטונים לטיקטוק והשקעתי שעות בעריכה יצירתית — שילוב של סיפור, תנועה ורגש.

🐾 חיבור לבית ולבעלי החיים

- טיילתי עם החתול שלי בחצר כשהוא מחובר ברצועה — רגעים מתוקים של קרבה וחופש.

- הכלב היה שותף לאווירה הביתית והשקטה.

- ערסל בגינה הפך לפינת רוגע מפנקת, מלאה בשמש ונשימות עמוקות.

📚 התפתחות אישית ורוחנית

- למדתי בקורס מידענות שבו שיפרתי את היכולות שלי למצוא ולנתח מידע איכותי.

- השתתפתי בקורס "ריפוי הלב דרך היהדות" שקירב אותי לערכים ולתובנות עמוקות.

- עברתי קורס אמ"יר אונליין כהכנה ללימודים אקדמיים.

- וההישג המרגש ביותר — התקבלתי לתואר ראשון! זה סימן התחלה חדשה ומרגשת.

🙏 בנוסף לכך:

- שמעתי שיעורי תורה, התפללתי מהסידור וחוויתי קשר עמוק לאמונה.

- עזרתי במטלות הבית שהפכו פתאום לחוויה נעימה וקלילה, במיוחד כשהשעמום בסגר הראשון גבר.

- עבדתי במחסן קודקוד, עד שהתפטרתי כמה ימים לפני הסגר השני — משם הכול השתנה.

- בסגר השלישי עברתי לאילת, מה שדרש המון אריזות ושינוי אווירה.

- עברתי לגור במעונות סטודנטים עם שלוש בנות זרות שמעולם לא הכרתי, ולמדתי שנה שלמה בזום.

✨ בסיכומו של דבר

הפכתי את אחת התקופות המאתגרות והלא צפויות בחיי ליצירה של שגרה חדשה, עשירה ומלאת תובנות. שילבתי טכנולוגיה, רוח, קשרים, למידה וחיים, ויצרתי מתוכה את הגרסה העמוקה יותר של עצמי.

---

בקורונה, למדתי למבחן אמי"ר קורס אונליין מוקלט וממבחנים אונליין, במבחן לא קיבלתי ציון גבוה והוא היה בירושלים באוניברסיטה, בסגר הראשון עבדתי במחסן של קודקוד, בסגר השני הייתי בבית, בסגר השלישי עברתי למעונות סטודנטים באילת, למדתי 3 שנים תואר ראשון באומנות - מחלקה, וחטיבות: ספרות ומזרח התיכון. אומנות 50%, ספרות ומזה"ת 25% כל אחד מהם. עשיתי קורס כללי איך עורכים מחקר, תקשורת ודמוקרטיה ותקשורת מושגי יסוד.

בשנה שניה ושלישית גרתי בדירת סטודיו מול האוניברסיטה והמעונות

הייתי הולכת למלגות חב"ד ושבתות וחגים התארחתי אצל המשפחה מחב"ד , טיילתי הרבה בכל הטיילות באילת, רכבתי על סוסים , ביקרתי במצפה התת ימי ואף עליתי למעלה למגדלור, הייתי בריף הדולפינים עשיתי יום כיף לעצמי ושחיתי שנורקלים, צלילה אסור לי כי אני כבדת שמיעה.

בלימודים הכיתות קטנות, יחס אישי של מרצים, אחרי כחודש מכירים כמו שכנים/קולגות, הנוף להרי אילת ולים הרחוק, הייתי בקבוצת ריצה בשנה הראשונה.

בלימודים היה קצת קשה.

גם המעבר מערד לאילת , מלגור עם משפחה לגור עם 3 בנות זרות.. אבל בהמשך היה כיף כשמכירים, חברתית זה הועיל לי וגם כי היו בשנה הראשונה מסיבות במעונות כי לא היה מקום אחר פתוח, וכולם היו סטודנטים

היה גם מסיבה בחורף הדקל, בחוף של מוש ועוד..

נכון, בלימודים אפשר לבקש נגישות , תמלול שמירת מקום וכו..

בקורונה בקורסים שהיו הקלטות זה הציל אותי והייתי יושבת בכיתה מקדימה וליד אלה שמקלידים דברי מרצה , כדי להעתיק אם פספסתי או שמעתי לא נכון

ולמזלי ברוב הקורסים היו כאלה ששלחו סיכומים בוואסטאפ... ושם הצלחתי יותר, וגם הייתי משלימה מסטודנטים חומר שפספסתי, גם אם איחרתי/לא הייתי וגם כי אני כבדת שמיעה וממש קשה עם הכתבות! הייתי פשוט מצלמת מה שכתבו ומעתיקה בזמני הפנוי, מזלי שהיו סטודנטים ששלחו סיכומים.

אני למדתי טרום בסיסי פעמיים כי בראשון נכשלתי,

בסיסי

מתקדמים א

מתקדמים ב

עשיתי קורס אונליין מוקלט ודרך ספרים

עשיתי אמיר

עשיתי אמירם

בפסיכומטרי עשיתי קורס בזמן הצבא, ועשיתי מפע"ם

אבל לא היה מספיק

בקורנה הורידו תנאים בקמפוס אילת ולפי התנאים הייתי 5 נקודות מעל המינימום הנדרש וזה היה חד פעמי לשני סמסטרים.

אחרי תואר ראשון , עשיתי קורס מידענות בזום, אבל לא מצאתי עבודה כי בכך מקום דרשו ניסיון ותיק עבודות.

עבדתי בעבודות שהן חרא עם מלא מנהלים על מנהלים וסגנים וחמישים ועובדים סנובים (רובם היו בדווים , במלונות), ועבודות אלה לא מתאימות לי כי אני כבדת שמיעה - זה עבודות פיזיות עם מלא אנשים ומלא רעש , מפעל אריזה , מחסן של מפעל, בתי מלון.. חנות..

באילת עברתי טראומה בגלל גבר שניצל אותי בשביל כסף ויחסי אישיות, וגם בגללו נכנסתי לחובות , שלמזלי נפטרתי מהם, עבדתי באורבניקה באילת ובעוד מקום של אריזה בלילה אבל עזבתי כי לא שילמו מספיק והיה לי כבד שתי עבודות לימודים ושיעורי בית.

היום אנו נשואה בנישואין אזרחיים, נישואי יוטה, אחרי שנים מצאתי גבר שאוהב אותי ומקבל אוצי כפי שאני, ואני הכרתי אותו מזמן פשוט לא יצא להיות ביחד, מכל מיני סיבות.

אני בתקופה הקרובה מתחילה הסבה להוראה באומנות. ממש בלחץ מזה, אבל שווה לנסות.

סגירות מעגלים והישגים

לא התקבלתי לשום אוניברסיטה ולא לבן גוריון כי הציונים היו נמוכים מהמינימום הנדרש, וגם בבגרויות היה לי ממוצע 83.77, ולוקחים מעל 90, אז גם לא הצלחתי.

אבל לפחות הייתי מצטיינת כיתית לימודית כיתה י השניה בכיתה, כיתות יא יב המצטיינת, בנוסף עשיתי בגרות מלאה, אחרי זה התנדבתי שנה ו 11 חודשים בצבא, הייתי פקידת מהנדס וארכיונאית בפיקוד העורף.

• לא התקבלתי לאומנות בבן גוריון , ובמכללת ספיר הייתי צריכה ללמוד עיצוב מדיה כדי לעבור לתקשורת כי לא התקבלתי, אבל במסמטר הראשון העיפו אותי כי לא עמדתי ברמה הלימודית, אחר כך הלכתי למכללה טכנולוגית , סמסטר ב שנה א היו נכשלים, ובשנה ב בסמסטר א עזבתי היה קשה מאוד והרגשתי שזה לא זה.

• לכן, כשעשיתי תואר ראשון בקמפוס אילת באומנות , ספרות ומזרח התיכון, וגם עשיתי 2 קורסים בתקשורת זו סגירת מעגל ענקית

• גם הבלוג שפתחתי ולוגו שעשיתי לעצמי בעיצוב גרפי. היום הלוגו זה השם שלי אינגה מוריה

• לכן, לקבל תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון בנגב, היה ניצחון, ביחד עם הבלוג והלוגו הגרפי.

כן ,לא היה פשוט היו לי נכשלים, וציונים נמוכים, ואף עבודות שהייתי צריכה לשכתב עצרות פעמים ואף לכתוב מחדש... בסופו של דבר זה השתלם.

אומנות עצמה זה דרך ביטוי, לא הצלחתי להפוך למסחרי ואני גם לא מעוניינת "למכור את נשמתי", אני גם לא מציירת ומפסלת בתדירות כזו, אבל לאט לאט חוזרת, אולי הוראה באומנות תפתח לי דלת, לפחות פרנסה יציבה .. ואני מקווה שאוכל בעתיד לשלב עם אמהות. [עדיין אין ילד וגם כרגע זה לא זמן מתאים].