מערכת תערוכת עניין אישי - התערוכה שלי
- Inga Moriyah
- Jul 2, 2023
- 9 min read
Updated: Jul 17, 2025
01/07/2023 מוצאי שבת , יב' - יג' תמוז התשפ"ג
תצוגה: מוזיאון העיר אילת, "מוזיאון אילת עירי", גלריית אמני חוץ
מנחה ואוצר אומנותי: נועם גונן
אוצרת המוזיאון:
במעמד: אלי לנקרי ראש העיר
מתן בארי סגן וממלא מקום ראש עיר
ד"ר רונית מילאנו ראש התוכנית
פרופרסור יניב פריה ראש האקדדמיה של אוניברסיטת בן-גוריון , קמפוס אילת
אוצרת מוזיאון אילת עירי; שירה
אוצרת מוזיאון ישראל בתל-אביב, ומרצה לאוצרות: ד"ר נועה רוזנברג


זכרונות ילדות מהראש ומתמונות, חלומות וחלומות בהיקץ, סוסות וסוסים שפגשתי ושאני חולמת לפגוש, אבולוציית הקשר שלי עם סוסות והרכיבה עליהן.ם. - סוס הפרא - שמשקף את האופי שלי...
פרויקט כולו עוסק בסוסים, בעולמם המעניין של הסוסים וכל הקשור בהם.
במובן הטכני הכללי, הכול מתחיל מסקיצות ורישום ראשוני של קומפוזיציה ומיקום הפריטים המצוירים. בגדול שיטת העבודה שלי הינה כמו שיטת המשפך - מהכלל לפרט, מהטכני הכללי את הפרטים הקטנים שלפי הטעם האישי שלי. – עניין זה מתבטא בכך, שבכל ציור שציירתי ישנם סוסים וסוסות.
הטכניקה שלי בעיקר , עין-יד : כלומר, אני רואה תמונה/צילום של מה שאני רוצה לצייר ומציירת לפי העין. תחילה אני אוספת תמונות והשראות, מהאינטרנט – בעיקר מפינטרסט – כולל תמונות וסרטונים של איך לצייר, אחר כך לומדת איך לצייר ומציירת סקיצות, אחרי שלמדתי איך לצייר אני מתחילה לצייר את הסקיצות של הציור.
- בפרויקט זה, העמקתי מחשבה עמוקה בכל ציור וציור. – הרעיון מאוד חשוב – כך, שהתחלתי לצייר כבר ידעתי בדיוק מה אני הולכת לצייר, באיזו טכניקה ובאילו צבעים
- את הנוף ציירתי מהרגש – לכן לא היה תכנון מפורט היה תכנון כללי וזרמתי לפי מה שאני מרגישה. (מה ששינה מאוד את התכנון המקור בנוסף, ציירתי הרבה סקיצות בשביל לתרגל את הטכניקה של ציור סוסים, בכדי שיצא יותר מציאותי. - אפילו שאני מציירת מהרגש.
אני מציירת עם מוזיקה, כדי שהרגש יצא ואני אהיה שלמה עם עצמי (אני פרפקציוניסטית ורוצה שהכל יהיה מדויק וכל הזמן מתקנת כי השאיפה של המוח שהכול יהיה מושלם).
- לפני העבודה עצמה, ערכתי מחקר מקיף, על סוסים וכל הקשור אליהם – היו לי הרבה רעיונות שאת רובם שללתי ורעיונות שוויתרתי עליהם כי לא התאימו לסדרה. גם לקחתי השראה מיצירות אומנות וסגנונות אומנות (אפרט על זה בתיאור על הציורים עצמם).
בציורים – שילבתי מציאות עם הדמיון שלי : הדמיון זה השאיפות והחלומות שלי שטרם התגשמו.
העבודה הראשונה שלי היא שלט WELCOME
30*40 ס"מ
ביצירה רואים את חוות הסוסים ממבט מלמעלה ממול. - השראה מתמונות של חוות וחוות שביקרתי בהן במהלך חיי. הסוס שבתוך החווה צוהל ולידו יש סוסה שותה – שהיא נולדה לסוסה מאולפת, ואילו הסוס שבטבע, מחוץ לחווה רגוע. יש פה ניגוד בין שני סוסים: סוס מאולף/בשליטת אדם וסוס טבע שחופשי משליטה. סביב עניין ביות הסוס ישנן מחלוקות וביקורות. חלק אומרים שזו התעללות וחלק אומרים שזה בסדר כל עוד זה לא עובר את הגבול. זה בולט בעיקר סביב נושא הרכיבה בכלל וסביב הרכיבה תחרותית בפרט. במיוחד שיש שוט למאלפים והרוכבים המקצועיים מחברים דוקרנים בעקבי מגפי הרכיבה. – קונטרקט זה, מתאר גם את הניגוד שיש אצלי בחיים במגוון תחומים: שכל/היגיון מול רגש, התלותיות באחרים והצורך העז בעצמאות.
העבודה השנייה היה מתארת את כל תהליך הפרזול-
50*60 ס"מ
מהרגע בו מתחילים לעשות את הפרסה ועד לרגע בו מחליפים את הפרסה הישנה של סוס בפרסה חדשה.
זהו תהליך מעגלי, בכיוון השעון - המתחיל מהפינה הימנית העליונה של ציור, עובר למטה עד הצד הימני התחתון, ממשיך שמאלה, ועולה למעלה. יש פה מחזוריות, מעגליות וסדר מסוים של אירועים. באמצע הצד השמאלי ישנן פרסות ישנות התלויות למזל. חלק תולים את הפרסה כלפי מטה, שהשפע יישפך לבית. חלק תולים כלפי מעלה שהשפע ייאגר בפרסה.
ישנו הקשר בין פרסות ישנות של סוס ליהדות – על פי האמונה היהודית פרסה של סוס מביאה מזל ושפע.
"לסיפור הזה יש כמה גרסאות, אך בזו שנמצאת תחת ידי (של אדוארד פלייט, מ-־1871) דונסטן מקבל ביקור מהשטן בכבודו ובעצמו. הקדוש הערמומי מנצל את היות השטן מפריס פרסה וממסמר לרגלו פרסת ברזל, וכשהשטן מתפתל בכאבים הוא סוחט ממנו הבטחה שלא להיכנס לבית שנושא את סימן הפרסה." (למה פרסת סוס מביאה מזל / בלדד שוחי / כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3573330,00.html )
ההשראה לקומפוזיציה: ציור המדרגות של M.C.Escher
העבודה השלישית שלי , מתארת מעגל חיים של סוס;
40*50 ס"מ
מהרגע שבו סוס נוצר מתחיל במפגש הורים, הזדווגות, הריון ..)נולד עד מותו. הוספתי גם ציורים מתמונות עוברי סוסים שצולמו באולטרסאונד. בחרתי בכל חלק לצייר סוגים שונים של סוסים, כי אני אוהבת גיוון ולגוון.
תמיד עניין אותי לדעת את תהליך החיים של הסוסים, במיוחד מעגל החיים של הסוס. עובר סוס והריון, לידה והולדה, סייח, הנקה ויניקה, זוגיות ומיניות.– זוהי הצצה לעולמו של הסוס.
פרט לזוגיות ומיניות שישנם סוס וסוסה, בשאר ציוני הדרך בחיים, ניתן לזהות את הנקבה בבירור , אך לא נראית דמות סוס שהוא ממין זכר – פרט לסייח. בצל, ציירתי סוס זקן ומאחוריו קבר של סוס עם מצבה. – בילדות אני תמיד פחדתי מהמוות ומהחושך. היום אני לא מפחדת מהם – בציור הגסיסה, הזקנה, המוות והצל מבטאים את הפחדים והצד בשלישי של חיים, הוא קטן, אך תופס משקל מהחיים.
הוריי התגרשו כשהייתי בת 4, ולכן איני זוכרת את חיי ללא דמות אבהית בילדות. כשהייתי בת 11, אמי התחתנה שנית ופתאום היה מוזר ומרגש שיש פתאום אבא בחיים, רק שלא תמיד אנחנו מסתדרים. יש לי אח קטן חצי חורג, לכן החלטתי לצייר פוני ממין זכר. עניין נוסף שמסתתר כאן, הינו עניין הזוגיות – לסוסים יש שעון ביולוגי ותקופות מסוימות שהם מזדווגים ובשאר התקופות הם לבד. אני לצערי, (טרם מצאתי את החתן שלי עדיין, וזה נושא שמאוד מצער אותי..)
- הוספתי גם אורווה, לחבר את הטבע למלאכותיות – חוות סוסים נבנתה על ידי האדם לסוס/ה המאולפ/ת. – במעגליות פרט להקשר של הזוגיות ציירתי סוסות בעיקר, כי אני אישה, הרגשות הם נשיים וניסיתי להאניש בסוסים את הרגשות שלי.
העבודה הרביעית - ציור הרכיבה – פה גם נמצא העניין האישי
20*30 ס"מ
הציור של הרכיבה על סוסים מתאר את הקשר שלי לסוסים, החל מהרגע הראשון שהכרתי את החיה המקסימה הזאת שנקראת סוס והרכיב הראשונה ועד לרכיבה האחרונה – שבה הבנתי אני רוצה להתעסק בתחום – לטפל בסוסים ולהיות מדריכת רכיבה. – הציורים צוירו מתמונות אמתיות שההורים שלי צילמו.
במפגש הראשון עם הסוסה פחדתי ממנה, חיה גדולה וחזקה, מאולפת אך, בקלות יכולה להיות פרועה ולהתפרע – וברכיבה הראשונה הייתה מדריכה שהובילה את הסוס על הקרקע. הייתי בערך בת 10. באותם שנים, כל תקופה מסוימת ההורים היו לוקחים אותי לחוות סוסים שארכב על סוס, וגם לקחתי שיעור רכיבה אחד.
ברכיבה השנייה, רכבתי לבד על סוס, כאשר המדריכה על הסוס שלה, היא חיברה את הסוס שאני הייתי עליו שסוס שהיא היה עליו כי לא הצלחתי לכוון את הסוס. – המדריכה, כמוני עם לקות בשמיעה וגם לה היה מכשיר שמיעה. זו הייתה הזדמנות מושלמת לראות איך אפשר להתנהל בתחום עם הלקות, וגם ההיכרות איתה עזרה לי לקבל קצת ביטחון עצמי. – ציירתי את אותה המדריכה בציור זה.
ברכיבה השלישית, זה היה בחווה אחרת, כשהייתי בת 23 בערך, זו פעם ראשונה שרכבתי באופן עצמאי ושם גם חוויתי את הנפילה הראשונה שלי מסוס – ואחריה עליתי לרכב שוב. – רכיבה זו הייתה מאוד משמעותית בשבילי – כיוון שבאותה תקופה , התחלתי חשוב ברכיבה על סוסים מעבר לתחביב, והתחלתי להתעניין בטיפול סוסים ובהדרכת רכיבה.
ההשראות לציור הם: צילומים שצילמו אותי על סוס (ההורים וחבר מהעבר), ציור "מס מחצית השקל" של מז'אצ'ו, שבו יש סדר אירועים, אך, לא עקבי כי ישוע במרכז - ואני ציירתי ציורים לפי ציר הזמן כאשר זה הציור האמצעי קרה אחרי שני הציורים שמציידו - מבחינת ציר הזמן - הסיבה לכך: כי הרגע החשוב זה הרגע שבו הבנתי שאני אוהבת את התחום ורוצה להתמקצע בזה, בצד שמאל של הציור, ציירתי את הצילום שבו מופיעה מדריכת הרכיבה, שגם היא כבדת שמיעה, היא הדריכה אותי מספר פעמים ואף לקחי אצלה מספר שיעורים, כאשר באחת הרכיבות דיברנו על הסוסים ועל איך מסתדרות בעבודה זו עם הלקות בשמיעה - שיחה שמאוד עזרה לי להגיע להחלטה של היום (בצד ימין של הציור זו רכיבת שטח, כאשר המדריכה מלפני - הרתמה של הסוסה שעליה רכבתי הייתה מחוברת לרתמה של הסוסה של המדריכה כי לא הצלחתי להשתלט בכיוון הסוסה. )
הערה:
תיאמתי בין ה- 4 עבודות ועבדתי עליהן במקביל, התחלתי לצייר כל אחת בנפרד, כאשר בצבעוניות עבדתי על כל היצירות במקביל, בשביל שתהיה סדרה ושכל הציורים; יהיו אותו דבר, אך שונים.
העבודה החמישית – סוסה קוואלרית (Cavalry) פראית צוהלת
40*50 ס"מ
ציירתי סוסה צוהלת, עומד על רגליו האחוריות – זו הקפאת הרגע החולף.
כאן ציירתי את האופי שלי בגוף של סוס – וזה גם מהות החיבור לסוס – בעיניי סוס זו חיה אצילית, חזקה יפה ומלאת עוצמה, חופשיה ובעלת ביטחון עצמי. ציירתי את הסוסה צוהלת על הצוק. הצהלה מצד אחד מראה כוחניות, חופש ושחרור מהגבולות, מצד שני – יותר מידיי חופש= יציאה מהמסגרת, אחת מרגליה האחוריות צמודה לקצה הצוק – ככה שתנועה לא נכונה וחוסר שיווי משקל ירמו לה ליפול לתהום. - ככה גם החיים שלי פיזית, מנטלית ורגשית. בנוסף, יש פה הקשר לסוגיית ההתעללות בסוסים, שאילוף וביות סוסים זה התעללות, במיוחד כשמדובר בתחרויות סוסים. אז, אני גם משמיעה את קולם של הסוסים בעניין זה, שכן, סוסים צריכים להיות חופשיים. - בעניין הרכיבה על סוסים, לדעתי, כל עוד הסוס לא נפגע פיזית ונפשית אני בסדר עם זה - זו גם הסיבה שאני מתנגדת לתחרויות רכיבה, מרוצי סוסים ומשחקי פולו סוסים. אף שמעולם לא פגשתי סוסה מסוג זה, אני ממש מתחברת לסוסה הזאת, משהו באופי של הסוסים הקוואליים מושך אותי, אולי היופי האצילי. ציור זה שונה משאר הסדרה, כי אין מחזוריות, מעגליות וחוקים. יש פה פריצת דרך – ניסיון של מרד, שבירת חוקים. זה גם מתקשר לנושא של הקשר בין הסוס לאדם. שסוס מאולף הוא בעצם בשליטה של בן אדם, אפילו שהבן אדם מאכיל ומשקה את הסוס, מטפל בו ודואג לכל צרכיו – הוא מגביל את תנועותיו ומכתיב לו פעולות מסוימות ואף את סדר היום של הסוס/ה. – הסוסה שחורה כי 1. בעיניי סוג הסוסה שציירתי והצבע שלה יפים , 2. יש סמליות של השחור בתור החושך וה"רע", הדברים שאני מנסה להשתחרר מהם. דברים שהחברה ו/או אני מגדירה כרע או נגד חוקי הטבע החברתיים הלא כתובים ואני רוצה לפרוץ אותם. – לפרוץ את הגבולות שהציבו לי ואת הגבולות שהצבתי לעצמי שלא במודע. בנוסף, יש גם ניסיון לפרוץ לעולם, לנפץ את הבועה שיצרתי לעצמי, בילדות כאשר חוויתי חרם חברתי וסבלתי מבריונות והצקות. יש פה גם את עניין האינדיווידואליות, שאני זועקת שיש בי משהו, שאני לא צל של מישהו, בחושך. שאני לא מיותרת והכי חשוב שאני לא כישלון ואני לא נשמה מבוזבזת.
רעיון זה פיתחתי במהלך חופשת הסמסטר, כשאר ראיתי שסיימתי בחצי שנה מוקדם יותר את הציורים שתכננתי לסיים בשנה.
מכיוון שני פרפקציוניסטית ופועלת לפי הרגש, אני מציירת מהרגש, שמה מוזיקה ומציירת מה שאני מרגישה. יש בציורים אופי עדין, אך בוא זמנית גם מראה נוכחות ועוצמה. באופן אישי, אני לא אוהבת הגבלות של זמן, לכן חיפוש רעיונות וציור סקיצות, ערכו לאורך כל הסמסטר הראשון וחופשת הסמסטר. כאשר בחופשת הסמסטר התמקדתי רק בציור של סוסת הפרא. – האתגר הכי גדול שהיה לי, הוא איך להתאים את זה לנושא של הסדרה וגם שיהיה מחוץ לסדרת הציורים שגבר גמורה. אז, אחרי התבודדות והרבה מחשבה – קישרתי את הכל אליי. בגלל בעיות חברתיות וחוויות לא נעימות עם החברה, החלטתי לעשות מה שהאנושות לא עושה – בחרתי בי, שמתי את עצמי במרכז החשיבות + במקום הראשון ובניתי הכל סביבי במסווה של סוסים. אפשר לומר שהאנשתי את הסוסה לעצמי ואת עצמי לסוסה.
הצבעים הקודרים והפוזה הקודרת מתאימים לסערת הרגשות ומחשבות שמתחוללת בתוכי. בעצם ציירתי את מה שהרגשתי. חשוב לציין שבימים שציירתי את ציור הספציפי הזה, הייתי בסערת רגשות בגלל כל מיני סיבות, אך, ניצלתי את זה לצייר ציור עוצמתי וקודר - יש בציור השפעה של התקופה הכחולה של ווסילי קנדינסקי
הערה:
באמצע השנה, היצירות קיבלו תפנית אישית – מכיוון שאני מציירת מהרגש ועם מוזיקה, הציורים פתחו לי את מה שאני מבפנים – ומה שאני מרגישה וחושבת מבפנים. – לקח לי זמן להבין מה ציירתי (מבחינת משמעות ומסרים פנימיים).
העבודה השישית - סוסים ערביים
50*70 ס"מ
בעבודה זו, ציירתי שני סוגים של סוסים ערביים, שמקורם מחצי האי ערב, ציירתי אותם במדבר. הסוס הלבן מסוג AL AYAL AA , הסוס החום הוא מסוג Al Shaqab. הציור גם סוג של חלום, כי הייתי רוצה לראות את הסוסים האלו במציאות. - העבודה, מנגד לסוסה הקוואלית, בהירה, גם כי מדובר במדבר וגם כי ישנה שלווה, אפילו שסוסים אלו ידועים כסוסים שמשתוללים וממש קשים לאילוף.
העבודה גם מביאה את האופי והמאפיינים של הסוס הערבי - עיניים גדולות, נחיריים ענקיות, רגליים דקיקות, מעט שער וזנב דק - מאפיינים שמאפשרים את הישרדותו של הסוס בסביבה מאוד חמה ויבשה.
עבודה זו גם מקבילה לעבודה הקודמת, עם הסוסה הקוואלית - שזה היפוך גמור באופי, גם כשמדובר בסוסה אחרת. המשחק עם רך-מחספס, חם-קר , קליל-כבד מאוד מורגש כאן.
- הציור בא להראות גם את היופי האצילי והייחודיות של סוסות.ים אלה וגם את האופי השובב ורגשות. (לסוסה יש רגשות כמו לבנות אדם)
העבודה השביעית- זיכרון ילדות בתת-מודע
- 30*40 ס"מ
בעבודה זו, ציירתי שני זיכרונות מהילדות, אחד שאני זוכרת במעורפל ואחד שאני לא זוכרת, שניהם כיום הינם זיכרונות מתמונות. האחד זה סוס נדנדה מעץ, שהיה לי כשהייתי תינוקת וממש אהבתי להתנדנד עלין, השנייה זה תמונה שלי על סוס שהיה חלק מקרוסלת סוסים, במינסק, או שהפארק נסגר או שהחליפו את פרטי הקרוסלה, והסוס הוצב בפארק ציבורי לא רחוק מאיפה שהוריי גרו במינסק. היצירה הינה חלום ודמיון מתוך התת-מודע שלי – זיכרון מהעבר הכי רחוק שלי. כנראה שזו הסיבה שאני מאוד אוהבת סוסים ושאני מתעניינת ברכיבה על סוסים ובלטפל בסוסים.
הסגנון האומנותי הוא סוריאליזם קסום. כיוון שמדובר יותר בתת-מודע, בחלום וזיכרון שהוא חצי אמיתי חצי דמיוני, כי רובו מתמונות שצולמו בעבר.
כיוון שאני לא זוכרת כלום, רק מתמונות, אז זה גם חלום. ציירתי את הצילום שלי על סוס קרוסלה עם אמא על הקרקע ואת סוס הנדנדה באיר, כאשר הרקע הוא עננים, ערפל ומן עניים כאלה שרואים בחלום.
ההשראה האמנותית שלי לציור הזה הינה הציירת ליאונורה קרינגטון והציורים שלה, מתערוכת "חלב החלומות" במיוחד, הציור דיוקן עצמי עם הסוס הדוהר Leonora Carrington, Self Portrait (Inn of the Dawn Horse), 1937-38.
העבודה השמינית – אני על הסוס סיזר– ציור מתצלום שלי 20*25 ס"מ
ציור זה, הוא היחיד שבו ציירתי ציור שאני בעצמי ביימתי וצילמתי את התמונה. אני מצלמת מהנייד את עצמי על סוס. בצילום החלטתי להשאיר את הצבעים המקוריים , אך להדגיש בצבעים בהירים את ציוד הרכיבה – כיון שמדובר בפעולת הרכיבה, וכן זה ציור מנקודת המבט שלי .
שלבי עבודה:
1. בחירת נושא מרכזי
2. בחירת תתי נושאים, אירועים ספציפיים
3. חקירת הנושא, למידה איך לצייר נכון דרך YOUTUBE, PINTEREST ועוד…, כולל הגעה פיזית לחוות סוסים ולראות איך החיים של הסוסים מתנהלים (צילמתי שם תמונות של החווה והסוסים, מהזוויות שהייתי צריכה ורגעים ספציפיים)
4. סקיצות – מבוססות על צילומים וציורים של אמניות/ים אחרות.
5. רישום ראשוני, מתחיל בחילוק משטח היצירה לפי קומפוזיציה
6. הציור עצמו
7. תיקונים
8. הדגשות, והצללות
9. פירוט הפרטים הקטנים
10. צביעה ראשונית
11. שכבה שניה הכוללת אור וצל, הדגשות, צללים
12. שכבה שלישית – תיקונים
13. שלב אחרון - החלטת הסדר שבו היצירות יופיעו בתערוכה

Comments