נקודת מפנה

קיבלתי על עצמי לפני כמה ימים כיסוי ראש, והזה נהיה עם הזמן יותר נוח.. מצאתי את הקשירה שנוחה לי.. עדיין ממשיכה להתפל, אתמול הלכתי להתבודד במדבר. היום גיליתי שאני חולה בקורנה, לראשונה בחיי ואחרי 3 חיסוני קורנה אני חולה בזה. ברור לי שהכל נסיונות מהשמיים ומבחנים מהקב"ה.

המצב הבטחוני, הכיבוש המוסלמי בשטחי יהודה ושמורון, גוש קטיף, מזרח ירושלים והר הבית. כל אלה שטחים של יהודים שנכבשו מעמים לעמים!.

מצד שני, יש יתרון בקורונה, כי במצב רגיל אני חייבת למלא מצוות השם ולא תמיד יכולה לעשות, ככה השם עושה שיהיה לי רצף. כי מי שנאנסת מלעשות מצווה, יש לה שכר. לכל פעולה יש שכר...

מאז ומתמיד, נשים סובלות מגברים; גברים שלטנים, אונסים ומתעללים, אומרים לנשים מה לעשות וזה לא מוסרי. בכלל בחטא האדם ראשון, חווה לא אשמה - הנחש פיתה אותה. הגיע הזמן להפסיק את ההתעללות שבה גברים שולטים על נשים. גם דינה בת לאה , מהתנ"ך סבלה מהתעללות מינית ונפשית משכם בן חמור, האחים שלה נקמו את כבודה בכך שגרמו לשכם ואנשיו לעבור ברית מילה ואז טבחו בהם....

לא הולך לי במציאת עבודה ולא בלהיות נשואה - אף זכר לא מוכן להתחתן וזה מתסכל. גם אם זה הזמן שלי וגם אם לא - זו לא סיבה לתת לי לסבול מבדידות...