💍 סוף סוף, נשואה!

💍 סוף כל סוף כל סוף FINALY, נשואה!

אני מ־1995, הוא מ־1996 — שנים של חיים מקבילים, שב־2025 הפכו רשמית ל"אנחנו".

אחרי המתנה ארוכה, ביורוקרטיה ישראלית מסורתית, תורים, לחץ, ואפילו עיכובים — זה קרה.

הגענו ל־באר שבע שעה לפני, הסתובבנו קצת באזור רסקו כדי להירגע ולהיכנס לאווירה. חצי שעה לפני הזמן כבר היינו ליד הכניסה, רצינו להספיק לשירותים ולשאול כמה שאלות.

כמובן, נדרשנו להיכנס רק 10 דקות לפני מועד התור המדויק — אחרת לא היו מכניסים. מזל שלבעלי היה פטור מתור, שחסך לנו חצי שעה של עמידה ומתח.

בחרתי לקבוע את התור לאחר הצהריים, בכוונה — לא רציתי למהר, רציתי להיות נוכחת ברגע.

📄 התעודה עצמה הגיעה באיחור:

- חודש למשרד של עורך הדין

- ועוד שבועיים עד שהגיעה אלינו

כן, כמו סיפור אהבה עם דואר ישראל 😅

🥹 ואז הגיע הרגע — הספח החדש, שבו כתוב: נשואה.

שם המשפחה החדש של בעלי: פרנקלין ✨

ושם האב? הוא נשאר... גם אם לא חלק פעיל בחיים שלי כבר הרבה שנים. הוא היה שם עד גיל 3, וגם אם לא תמיד דאג, זו פיסה מהעבר שאני בוחרת לקבל כחלק מהסיפור שלי.

💎 וכמובן, הטבעות:

- טבעת אחת עם שני פסי יהלומים מקבילים ולמעלה חלק ויהלום — מסמלת את הדרך שלנו שהתחברה.

- בטקס החתונה: טבעת בצורת ספירלה דו־צידית — צד אחד עם יהלומים עליון וחלק תחתון, ובצד השני הפוך. כמו שני צדדים של אותו סיפור, משלימים אחד את השנייה.

- ולבעלי הייתה טבעת לבנה ישנה, לא של נישואין — אבל הייתה איתנו ביום הזה, וסימנה את ההמשכיות.

10 ביולי —היה אמור להיות הופעה של סאבלימינל בערד, במסגרת אירוע "נפגשים בערד". אבל סאבלימינל חלה, והגיע קובי אפללו במקומו.

כיכר העיר, כניסה חופשית, מוזיקה, אוכל, ואווירה מדברית שמושלמת ליום כזה.

אני מכירה יותר שירים של קובי אפללו והשיר האחרון ממש סימל את חיי "בסוף הדרך עוד תהיה מאושר".

---

אז היום הזה לא רק רשמי — הוא כולו שלנו.

עם סיפורים קטנים, החלטות גדולות, סמלים של אהבה וספח שמסמן התחלה חדשה.

מהיום — אישה, רעיה, שם חדש, עתיד חדש, ולב שלם.

יש בזבוזים היום, אבל הוצאנו הרבה על חתונה אזרחית ונעליים לחתונה והחליפה שלו עם העניבה, גם הבאולינג עם זוג החברים שהתחלקנו, ונסענו לראות סרט, וגם הוצאות לא צפויות כמו על תיקונים ודברים לבית... לגבי הכיסוי ראש ,זה כמו שנשות מלוכה לובשות כיסוי ראש במקומות קדושים וטיארה / נזר באירועים רשמיים מלכותיים ובשאר הזמנים לא ככה אני עם כיסוי ראש, רק קשה לי לזכור לשים כיסוי ראש בזמני תפילות והדלקת נרות.

כן זה הרגע הנה באה השעה

מה תביא איתה הרוח מה יבוא את הדממה

ויש סיבות לכל דבר ,יש חלום שלא נגמר,

בסוף הדרך עוד תהיה מאושר

---

📅 ציר הזמן האישי שלי

- 2.11.1995 – יום הולדתי - י' חשוון התשנ"ו (בישראל: ט' חשוון) בהתחלה נרשמה בטעות השנה תשנ"ה, ורק לפני כשנה וחצי תוקן לרישום הנכון: תשנ"ו. תיקון קטן, משמעות גדולה - כי גם הזמן יודע לדייק את עצמו כשזה נוגע לנשמה.

- דצמבר 2024 – תחילת הקשר : קשר חברי-ידידותי שהפך לבסיס לאהבה עמוקה.

- 21.1.2025 – הצעת נישואין 💍💎בבית, בפרטיות. רגע אינטימי שאין לו תיעוד — רק זיכרון בלב.

- 28.1.2025 – עברתי לגור עם בעלי - התחלה של חיים משותפים, בית, שורשים.

- 4.3.2025 – מילוי טפסים לחתונה , השם מוריה היה חלק ממני — חיבור לרוח, לשליחות, ולזהות. (יהודית, ישראלית, משיחית)

- 5.3.2025 – חתונה אזרחית - איחוד נשמתי, תיקון, והתחלה חדשה.

- 9.7.2025 – תעודת שינוי שם המשפחה - פרנקלין

קיבלתי תוקף חוקי לזהות חדשה שנולדה מתוך אהבה.

- 17.7.2025 – קבלת הדרכון החדש; עם השם החדש והישן בסוגריים - סמל למסע, לשייכות, ולהמשכיות.