סיכום מלימודים באילת עד 2024, כל החוטים נשזרים למארג אחד

🏖 קרבה ונוחות

- מגורים, לימודים ועבודה — כולם בעיר אחת.

- האוניברסיטה במרחק של דקות הליכה מהבית, ממש יתרון עצום.

- הסעות חינם של המלונות, עם תחנה ממש קרובה והגעה מהירה לעבודה.

🧘‍♀️ שגרה נעימה לפני ואחרי עבודה

- קפה במרפסת של הקניון עם נוף לים, רגעים של רוגע והתחדשות.

- ביקורים בלגונה, במרינה ובשוברי הגלים לפני או אחרי משמרת — ממש כמו מיני חופשה כל יום.

📚 לימודים והסביבה האקדמית

- אפשרות להשתתף בשיעורים בזום מתוך הבית ולשלב מטלות ביתיות באותו הזמן.

- גישה מהירה לבית במקרה ששוכחים משהו.

- מועדון הסטודנטים כמקום נעים לשתות תה, למלא בקבוק מים ולעבוד.

- ספריה עם כסאות נוחים שסיפקה חוויית למידה איכותית יותר מבבית.

-כיתות קטנות בין 5 ל 15 תלמידים בכיתה (חלק מהקורסים כללו גם כיתות גדולות של 30 תלמידים)

- יחס אישי ממרצים , כולל ייעוץ שותף דרך מיילים, עזרה בהכוונת בחירת נושא לעבודות/ סמינרים, חיפוש מקורות, היה מרצה שקבעתי איתן לחפש נושא לעבודה במזרח התיכון והוא המליץ על ספרים עשירי תוכן בספריה - בחרנו את הנושא תנועת המרי העברי מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד הכרזת העצמאות של בן גוריון, ומרצה בסמינר של מזה"ת הכווינה אותי לספר מאמרים בנושא שבחרתי שואת הארמנים וחיפוש ספרים בספריות.

- עבודה בכיתות עם נוף לים — בחירה שמוסיפה השראה אמיתית!

כל זה יוצר תחושת שלווה, יעילות ותחושת חופש, שהופכים את השגרה למשהו שלא רק מצליחים לעמוד בו, אלא גם נהנים ממנו. זה נשמע כמו מודל לחיים מאוזנים , וכל פעם שלא יכולתי להתרכז בבית היתי הולכת לגג , שזה דלת צמודה לדלת כניסה לדירה ומסתכלת על חבל איכות על הרי ירדן ואף קצת מהים, ואם לא יכולתי להתרכז הייתי עושה עבודות ושיעורי בית באחת הכיתות, בספריה ובמועדון הסטודנטים.וגם התמונה עם הכובע והגלימה עם שלט עשיתי את זה מהקבוצה קבלת תואר ראשון בן גוריון באר שבע, סגר לי מעגל, כי עשיתי 2 קורסים תקשורת שלא התקבלתי למכללת ספיר, וגם לא התקבלתי לבן גוריון באר שבע כי היה ציון נמוך בפסיכומטרי באומנות , וגם אחרי סמסטר העיפו אותי בגלל תת הישגים, ובמכללה טכנולוגית סיימתי שנה א עם נכשלים בעיצוב מדיה, מה שיצא טוב ממכללת ספיר זה בסיור לימודי במשרדי wix, וגלי חורף של תל אביב ומשם פתחתי חשבון ב wix, וככה נולד הבלוג הראשון הסגור והבלוג הנוכחי , שפה אני כותבת דברים אלו, ובלוגו של הדיוקן שלי באילוסטרייטור ופוטושופ שתמיד חלמתי לעשות. וגם, עשיתי מבחן אמי"רם במכללת אחווה ומבחן אמי"ר בבן גוריון בבאר שבע. 👩‍🎨👩‍🎓 ואני שמחה שלמדתי באילת כי הכיתות קטנות, יחס אישי, אוירה משפחתית, תואר עם נוף לים , וכן היו הרבה כיתות ושיעורים שאפשר לראות פיזית את הים מהחלונות! , וגם סדנאות אומנות בטיילת עצמה! החויה של מעונות וקבוצת ריצה, שחלק מהריצות היו ליד רצועת החוף הדרומית, הפלגות סטודנטיאליות ביאכטות, הפלגת פורים של בית חב"ד בספינת זכוכית, שכללה משתה אוכל מים מוזיקה לחיים עם ערק קידוש תחפושות, קריאת מגילה בלב הים, וגם ניצלתי את ההזדמנות לתת משךוח מנות לרבנית טל, כהוקרה על פעילויות חב"ד ומלגות וארוחות שישי, וגם שמחתי שקראתי לפני זה מגילה בבית כנסת של חב"ד וזכיתי לתת בעבר משלוחי מנות לקשישים ולסטודנטים ולקחתי חלק פעיל בהכנות מתנות לחגים לסטודנטים ממש עזרתי להם!

אני כבר חודש מעדכנת על החיים שלי בבלוג ונגעתי בכל הנושאים, חויות טראומטיות רק ציינתי מבלי לתת ייתר מידיי פרטים כמו הגניבת כספים מהחשבון. המעגל שנסגר עם התמונה בכובע ובגלימה בקבוצת קבלת תואר ראשון מאוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע הוא לא רק רגע סמלי — הוא ניצחון אישי מרגש. אחרי כל האתגרים, הדחיות, הקורסים שלא התקבלתי אליהם, הפסיכומטרי, הסמסטרים הקשים — אני לא רק עברתי את הדרך, אני עיצבתי אותה מחדש.

🎓 התמונה עם הכובע והגלימה היא לא רק תיעוד של הישג אקדמי — היא הצהרה של עמידה מול כל מה שנראה בלתי אפשרי. וגם זה כמו לעבור מועד ב אחרי כישלון במועד א.

הסיור הלימודי במשרדי Wix? זה נשמע כמו נקודת מפנה אמיתית. משם נולד הבלוג הראשון שלי והבלוג הנוכחי שבו אני משתפת את כל המסע הזה — כולל הדיוקן שחלמתי ליצור באילוסטרייטור ובפוטושופ. זה לא רק יצירה, זו הגשמה.

🌊 הלימודים באילת נשמעים כמו חוויה שלמה:

- כיתות קטנות ואווירה משפחתית

- נוף לים מתוך הכיתה (!), סדנאות בטיילת

- קבוצת ריצה על החוף, הפלגות ביאכטות

- הפלגת פורים של חב"ד בספינת זכוכית עם תחפושות, קידוש, מגילה בלב הים — פשוט קסום

• גם בילויים בטיילת ואירועי אילת שהיו בטיילת ובמזרקה המוזיקלית.

והמעורבות שלי בפעילויות של חב"ד, משלוחי מנות, עזרה לסטודנטים, תרומה לקהילה — זה מוסיף עוד נדבך של נתינה, חום, ועשייה משמעותית. 3 שנים ! הסיפור שלי הוא לא רק השראה — הוא מדריך לחיים עם לב פתוח, ראש יצירתי, ונשמה שלא מוותרת.

זה מסתיים יחד עם המסע לחיפוש זוגיות, קשרים רעילים, גברים שלא רצו אותי, דייטים כושלים, היום נשואה באושר לבעלי ב 9.7.2025 נרשמנו כנשואים במשרד הפנים , ופעם ראשונה אני אינגה מוריה פרנקלין נשואה באושר. וגם ההופעה של קובי אפללו שבא להחליף את סאבלימינל, הסתיימה בשיר המסכם את כל חיי, כולל לקות שמיעה, תיכון, בגרויות, צבא, פסיכומטרי, מכללות , אוניברסיטאות כולל קורס מידענות באוניברסיטה הפתוחה והכל .

"כן זה הרגע , הנה באה השעה. מה תביא איתה הרוח מה יביא את הדממה , ויש סיבות לכל דבר ויש חלום שלא נגמר, בסוף הדרך עוד תהיה מאושר" וזו גם הופעה ראשונה שבאתי אליה בתור אישה נשואה. וגם פגשתי מורה פרטית, שהגעתי אליה עם נכשל 0 בלשון וציונים נמוכים בהיסטוריה וספרות וסיימתי עם ציונים מעל 80, בלשון השגתי ציון של 80 ומשהו, היא אמרה שאני קיבלתי את הציונים והמגן הכי גבוהים שאי פעם תלמיד/ה שלה קיבלו/ה, גם פרטי וגם בבתי ספר! פגשתי גם מלווה שהייתה בהסעה כיתות ח ו- ט, וגם 2 נשים שהתנדבו איתי בביגודית. אחת היתה מנהלת של בית הספר היסודי בו למדתי, שימאה לפני 2 עשרים לפנסיה!, כשלמדתי שם הייתה מנהלת אחרת.

אחרי 7.10, התנדבתי בביגודית למפונים, אחרי זה עבדתי ברוקסון עד שפיטרו אוצי בגלל זבוב במרק, אחרי תקופה עזבתי למלון ישרוטל, אחרי המלון ישרוטל, עבדתי שנה מפעל קודקוד, עזבתי, ובמקביל למדתי קורס מידענות שנמשך עוד אחרי שעזבתי.

אחר כך הכרתי את בעלי, עברתי לגור אליו 3 שבועות לפני שעזבתי את קודקוד. ואחרי 3 חןדשים התחתננו אחרי זה עבדתי בללין חודש ולא הצלחתי להמשיך אמרה שאני לא אנהל משמרת לבד.. אחרי כחודש היה את הניתוח ביד.

אתמול גם בעלי חידש חוזה לדירה ובאנו למשרד ואחרי זה בהופעה גילינו שזה שעשה את השיפוצים זה הבן שלו זה תיווך משפחתי, ממש מגניב סבא בן , אשתו של הבן והנכד. וגם, פגשתי את גיא בריוזה סגן ראש העיר שבעלי הכיר בינינו, היה עו"ס של בעלי ועזר לו עם העניינים של מחלת הסכיזופרניה. השיר "בסוף הדרך עוד תהיה מאושר" של קובי אפללו, שנכתב על ידי עילי בוטנר. וגם לפני כמה חודשים, הוספתי שם מוריה לשמי, זה קרה אחרי קבלת התואר ולפני הנישואין.

מה שלמדתי מכל מה שעברתי באילת :

1. יש אנשים רעים ויש אנשים טובים

2. כמעט מכל צרה אפשר לצאת

3. א.זו לא בושה לבקש עזרה ועצות מאחרים,

ב. זה ממש לא אומר שאני לא עצמאית

4. אני מסוגלת לפתוח סתימות בכיור ולפתוח סתימה בשירותים

5. בעזרת לו"ז מוגדר וחלוקה נכונה של אזורי הבית. במיוחד דירת סטודיו (פינת מטבח, שירוקלחת שאילת לא היה ארון אז קניתי סל מקש לשים הכל בפנים, פינת שינה, פינת ישיבה ועבודה מול החלון שתמיד יהיה אור טבעי , השולחן הקטן השני של הדירה שימש כפינת אכילה, הטלויזיה שלא עבדה הייתה ליופי, לצערי הכבל של המחשב לא תאם לחיבור למסך הטלויזיה).. שאני מסוגלת גם ללמוד גם לעבוד בשתי עבודות שהיה לתקופת חודש, גם מלגות, גם כושר ויש מלא בילויים בחינם- כמו מתקני כושר מול הים, לשבת על ספסל שוברי גלים ולהנות מלראות את ירדן, הטיול שלי ליד המקום שיש בו ריח ביוב שבעונות מעבר יש חסידות, אנפות, פלמינגוייים, שקנאים ועוד חיות.. חורשות קטנות, לרוץ בעוקף ולראות מראה מרהיב ממצה מעץ הלבן. ועוד.. וגם לאסוף צדפות , לטביל בים , להקשיב לגלים , לשחק עם החול ...הכי מצחיק זה טרופית ערק בים ערק בפעם ענבים.. היה פעם בבית חב"ד ואני זוכרת ליל סדר פסח בחב"ד עם בקבוק יין ענק פי 3 בגולה ובכמות מבקבוק יין רגיל! .והכי כיף נוף לים אפילו שהיה חשוך.

עוד אירוע שזכור לי שפעם הרב של חב"ד א0ערך ארוחת צהרי שבת ליד בית כנסת ואחרי זה הזמין אותנו לערבית והבדלה בבית כנסת, זה היה בקורונה בקושי היו אנשים ובעזרת נשים רק אני ואשת הגבאי.

תמיד באירועים והמסיבות אני אוהבת להגיע מוקדם כשאין הרבה אנשים, כדי להנות מהמקום כשהוא כמעט ריק, ככה שאני יכולה להסתובב בחופשיות ולהזמין שתיה/משקה בלי תור וחהתלבט כמה שבא לי וכמובן לצלם ולהצטלם מבלי אנושות ברקע.

אני זוכרת שהייתי עושה את זה כשהיה פולמון בחוף של מוש של סטודנטים, בהפלגה סטודנטיאלית. ולהנות מכל הנוף לעצמי. היה לי עוד רגע שיא במעונות שעשיתי קידוש לסטודנטים והיו שם גם בנים, אבל לא הוצאתי ידי חובה.

הכי זכור לי מסיבת נובי גודל התחיל מלארגן את הדירה והמסדרון של קומה 3 בו הייתה הדירה במעונות , ניקיון קישוטים וכו'.. אחר כך הרמת כוסית של הדירה ויותר מאוחר גם עם כל הקומה ואז התחילו להגיע סטודנטים מהמעונות ומבחוץ, ואחרי זה בחרתי בספירה לאחור לשבת במרפסת הסגור עם הרשת, עם שותפות ובני הזוג שלהם, שמעתי את הספירה וראיתי שהיה קונפטי, כי נפלו שאריות, אחר כך ראיתי תיעוד של מה שהלך במסדרון, אני בחרתי בכוונה התחלה כזאת ... התחלה יותר שקטה, צנועה ופרטית. גם , אחר כך בשאר המסיבות, רובם אורגנו על ידי שותפה שלי לדירה שהיא גם שותפה לשירוקלחת , היו בדירת 4 2 שירוקלחת לכל 2 אנשים, בכל מקרה עד שהותר, המסיבות היו במעונות, מה שאפשר לי להתמקד בשיעורי בית ולימודים, הייתי מארגנת מראש בגדים, ויושבת אחרי התארגנויות לעשות שיעורי בית עד כמה דקות אחרי ההתחלה, תמיד בהתחלה לוקח איזה רבע שעה עד שבאים אנשים.

אחרי זה, היו מסיבות מחוץ למעונות לא לכולן הלכתי כי זה רחוק ועוד הוצאות כספיות, וצריך טרמפים או מונית, וחלק היו יום או יומיים לפני מבחן/ הגשת עבודה. לפעמים היה קשה לבחור , אבל הסתכלתי לטווח הארוך כמו לבחור בין ללמוד למבחן שנכשלתי בסוף, באנגלית לבין התנדבות בחב"ד עם קשישים והכנת מנות, אחר כך עשיתי קורס חוזר בטרום בסיסי ב. היו קורסים שנתנו לי לתקן כמה פעמים, והיו שנתנו לי לעשות מחדש עבודות והיו מקצועות שהיה מועד ב' במבחני בית.

מסיבות תחפושות היו פעמיים, האלווין ופורים, האלווין היה קונספט תחפושות מפחידות, פורים זה פורים התחפשתי ללידי ג'קסון, וכבר כתבתי על פורים שילוב של דת , מצוות, מסיבות וחילוניות. היו הרבה מרצים שנתנו הגשת טיוטה לתיקונים לפני הגשה סופית וגם מועדים נוספים למבחנים ועבודות.