סיפור החזרה בתשובה

המשפחה שלי, מצד האמא יצאה בשאלה בתקופת השואה, כי היתה שואה, אנטישמיות והקומוניזם של ברית המועצות. רק הסבים של הסבים היו שומרים בסתר. ואמא שלי הכירה מישהו שרימה אותה והתחזה ליהודי והוא היה נוצרי. לצערי הרב ירשתי ממנה את התמימות. הם התגרשו כשהייתי בת 4, כשנה לפני שאני ואמא עלינו לארץ ישראל. (נולדתי במינסק, עיר הבירה של בלארוס).

ההיכרות הראשונית שלי עם הדת הייתה דרך שיעורי יהדות ושיעורי תורה בבית הספר החילוני, ובאירועים מהאולפנא שבה אמא עבדה (אמא שלי מורה למתמטיקה ובארץ היא עובדת באולפנא). קצת אחרי שסיימתי כיתה ד', המורה לסיירות הציעה לכיה מי שרוצה שיש קיטנה דתית, בבית ספר "טללים", אני הלכתי - היה לי ממש קשה פתאום יש כללי לבוש מסויימים, תפילות, ברכות על כל דבר.. אז גיליתי שאפשר לחזור בתשובה, להתקרב אל הקב"ה , שיש בורא לעולם שהוא אוניברסלי מעל הזמן. באותה תקופה, אמא התחתנה שנית הפעם עם יהודי ונולד לי אח קטן. (שזו משאלה שביקשי הרבה זמן)

כשהיה את "מבצע עופר יצוקה", הייתי בכיתה ז' בבאר שבע והתבטלו הלימודים.

אמא שלי לא רצתה שאשב בבית ולא רציתי ללכת לאורט, כי פחדתי מאלה שהציקו לי בעבר. אז למדתי באולפנא כחודשיים, זה לא היה קל, אבל מאז אני בהתנדנדות בין חזרה בתשובה לבין יציאה לשאלה.

• באותן תקופות כל פעם שהיה משבר, הייתי מוותרת ובורחת. כשהייתי בכיתה י' מישהו מהתיכון שהכרתי חזר בתשובה, התחלתי לשאול שאלות כי אני סקרנית והיו לי דעות קדומות.. אחרי שעתיים של שיחה הבנתי שה עולם אחר והבחור הביא לי ספר שנקרא "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש, קראתי אותי, מאוד סקרן אותי ומידיי פעם הייתי שואלת שאלות, עד שיום אחד הוא הביא לי את ספרי "המהפך" (אז יצאו רק שני כרכים), במתנה. דרך הספרים גיליתי את הרב זמיר כהן ואת ארגון הידברות. ושם נחשפתי לרב יגאל כהן, רב שניר גואטה והרבנית ימימה מזרחי. מכיתה יב התחלתי להתפלל ברכות השחר ותהילים יומי.

אחר כך באו משברים ותקופות קשות, שגרמו לי לחזור בשאלה ואף כמעט להתנצר. בסופו של דבר הקב"ה שלח שליחים שיחזירו אותי לדרך הישר. התחלתי להתחזק וקניתי סידור וגם קראתי על המצוות, היה קשה לשמור שבת ולא ידעתי איך. עד שנתקלתי בסרטון של הרב דניאל סלמניה "חיים שלמים של שקר", שאחריו הבנתי מה משמעות האמונה באלוקים. לאחר מכן, התחלתי לשמוע שירותי תורה ביוטיוב וברשתות החברתיות, שדרכם הגעתי גם למנטורים ברוח יהדות שדיברו על "התבודדות" , דיבור עם השם. אחרי זה הלכתי להתבודד במקום שהוא מצפה למדבר ושם בפעם הראשונה בכיתי והרגשתי את הקדוש ברוך הוא נמצא איתי. זו הרגשה כל כך רוחנית שאי אפשר לתאר אותה במילים.

בשנת 2020 הייתה קורונה, קצת לפני המגפה התפטרתי מעבודה שלא הסתדרתי בה, שהייתה עם שבתות, לאחר מכן עבדתי בעבודה ללא שבתות, עד שהתפטרתי מסיבה אישית. בדיוק באותה התקופה היו ריבים בלתי פוסקים עם ההורים, בדיוק הורידו את תנאי הקבלה בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, ועברתי ללמוד שם.

בקמפוס הכרתי את בית חב"ד לסטודנטים והתחלתי ללכת לשיעורים ושבתות. הלימודים היו בזום , אך היה מבחן באנגלית שהיה פרונטלי. וכשהלכתי לאוניברסיטה, ראיתי מדף עם ספרים ושם היה סידור של הרבנית אהובה ארד. שמתי לב אליו אבל לא לקחתי כי חשבתי אלי הספרים שייכים למישהו, יותא מאוחר כאשר שיעור אומנות מעשי עבר לפרונטלי שמתי לב שהסידור עדיין שם, והספרים זה לא של הספריה זה ספרים שאיש לא צריך ואפשר למסור, אז לקחתי את הסידור והוא איתי עד היום.

שנתיים אחרי זה, הכרתי בחור, שחשבתי שהוא יהודי והתברר לי שלא, אבל בגלל שהייתי נואשת לזוגיות נשארתי איתו עד שהוא זרק אותי, אז התחלתי לצאת עם בחורים "לא איכותיים" רק כדי לא להישאר לבד וגם עשיתי קעקוע של עקרב ליד הכתף. אחר כך הוא אמר שרוצה לחזור אליי אבל למעשה הוא רק ניצל אותי, ואז התחילו בעיות כלכליות ואחרות, וגם בערך באותה תקופה הוא זרק אוי והתחלתי לצאת עם הדבר היחיד שעזר זה לנתק קשר איתו ופשוט לדבוק בקב"ה. אז, הבנתי שאין עוד מלבדו. רק אלוקים יכול לעזור ולהושיע.

היום אני עובדת על עצמי ועל האמונה בקב"ה, במיוחד בזמנים קשים שנדמה שהכל הפוך. - הקב"ה לא ויתר עליי אפילו שאני ויתרתי על עצמי והגעתי למצב כזה גרוע שהתחילו לי מחשבות אובדניות, ומה שהכי הציל אותי זה שיעורי תורה, תפילות והתבודדויות, ככה המחשבות התחילו להיעלם. פשוט כשבאו מחשבות הייתי שומעת ברצף שיעור אחר שיעור עד שהמחשבות נעלמות. - וצצה השגחה פרטית שפועלת עד היום, כל פעם שיש לי שאלה, או קושיה בחיים - הקב"ה שולח לי שליחים ושיעורי תורה בול על אותה הסוגיה עם פתרון ודרכי התמודדות.

והנה היום אני אחרי שנתיים מאז שחזרתי להאמין בקב"ה -התחלתי ללכת עם חצאיות ושמלות צנועות. מתפללת ומתבודדת, לאחורנה קיבלתי על עצמי לשים כיסוי ראש בזמן תפילות (מטפחת בקשירה אשכנזית), כי רק ככה אני מצליחה להתרכז בתפילות ובמקום לברוח ולהתקפל במכשולים, אני מתמודדת איתם.

זה לא קל בכלל, זה מאבק קשה כאילו מלחמת עולם 3, אך, בזכות האמונה בקב"ה, המצוות , שיעורי התורה, התפילות וההתבודדויות אני מצליחה להתגבר על מכשולים. מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה, והכי חשוב לא לפחד מאף אחד, חוץ מהקב"ה - כי מי שמפחד/ת מאחד לא פוחד/ת מאף אחד/ת.

בימים קודמים, הייתי בעלת תשובה ווחשבתי שזו דרך החיים שאחיה עד שיסתימו השליחות והתיקון שלי בעולם הזה! אך, היום אני מבינה שזו לא בהכרח התשובה הנכונה, לכן אני משיחית אבל גם מאמינה שהייתה לו אישה ובת. שיגידו מה שיגידו יש לי אמונות משל עצמי.