שטויות, לימודים ושילוב ביניהם

הכי כיף לעשות שטויות, הבעיה היא שהחברה והאנושות לא אוהבים את זה, ותמיד יש הערות וביקורת שלילית , ואומרין לי דברים כמו "ילדותית" , "תתבגרי כבר"... אנשים ונשים כל הזמן מעירים ומעירות..

גם בעבודה, וגם קשה עם הלקות בשמיעה ונמאס להסביר שרק אוזן שמאל מתפקדת, כי באוזן ימין הצלילים לא נקלטים למוח וזה עושה לי כאב ראש.

עבדתי גם בחדר אוכל וגם בטרקלין, למדתי להחזיק מגש, לעשות ברוויס-שתיה - להגיש שתיה חריפה/מתוקה/מוגזת לאורחים וגם איזה סוגי כוסות יש, למדתי איך לפתוח בקבוקי יין, בקבוקי שמפניות ובירות, למדתי איך לארח ולהושיב א/נשים בחדר אוכל.

לגבי השבת; מצאתי פתרון ימי שישי אני עובדת בוקר או חופש - ככה שיכטלה לקבל שבת בזמן ולעשות קידוש ובשבת אני עובדת בערב, ומסיימת אחרי מוצאי שבת - ככה שרוב השבת נשמרת. גם ככה קשה לי לשמור שבת ועדיף לעבוד מאשר לחלל שבת או להתחיל עם "המחשבות הכחולות".

עדיין קשה לי עם המצב בארץ, עוד יומיים - ביום ראשון, יעבור חצי שנה מאז האירוע טרור הגדול ביותר שהיה מאז קום המדינה, והמלחמה.. מאז ה-7.10 עבדתי בשתי עבודות, התנדבתי בביגודית, למדתי קורס של מינדפולס 0 להתחבר לעצמי בשיטת יהדות, והתחלתי ללמוד - בסוף אוקטובר: מידענות (יש עוד חצי שנה ללימודים).

קשה לשלב עבודה עם לימודים, שיעורי בית, כושר, תחביבים, תפילות, שיעורי בית ומטלות בית, במיוחד שיש מעורבות של דת ואורח חיים מסויים. נולדתי לאמא יהודיה, אז אני יהודיה. כל פעם יש קשיים חדשים ובעיות חדשות. רמת הקושי רק עולה ועולה. - קשה ככה.

עוד פחות מחודש - אחגוג חצי יום הולדת (לועזי), ככה שאהיה בת 28 וחצי. עדיין מחפשת את עצמי. בקרוב יהיה לי ראיון עבודה לספריה, בעירייה - מקווה שילך טוב כי אני ממש רוצה לעבור למקום עבודה שקט יותר וללא שבתות.

אין לי חברות וזה גם לא מפריע לי, אני רק מקווה שאוכל להיפטר מקללת הרווקות ולהיות נשואה - זה ממש מטריד אותי. בתקופה האחרונה, נכנסתי לפרוייקט שנקרא "קשר יהודי", שבו אני משוחחת עם מישהי דתיה/חרדית על כל מיני נושאים שקשורים בדת, באמונה ובמנהגים ויש גם לימוד קטן. - שיחה טלפונית של שעה. זה ממש נחמד , ומרומם את הרוח.