עובודת שלי
- Inga Moriyah
- 1 day ago
- 3 min read
זה התחיל מציורי סוסים בכיתה ו פרויקט שנתי ולעבר פרוייקט "מסיכות להסתרה" ובאמצע משבר שלא נתנו לי אומנות ופרויקט בשמע , בכיתה י ואז ביניהם , בין כל השנים חיפשתי רעיונות וכיוונים והתנסיתי בדברים שונים,
נלחמתי על אומנות כיתה יא כי בכיתה י הייתי משוכנעת שיתנו ואז אמרו שלא יתנו , עשיתי דרמות ודמעות. בכיתה יא עשיתי תערוכת ציורים באגף לק"ש שנקא היום כ"וח בכיתה יב ציור אחד שלי עם בן זוגי ובחלונות מימין שמחים באמצע מסיכות ללא פנים ,ומשמאל עצובים ציורים של גבר עם מסיכה צהובה, מסיכות מחיר וגבס שרק צבעתי וציירתי עליהן לא שלי ומסיכת גבס צבועה באדום שנעשתה על פניי, ציור שלי מול מראה , בתוך חו"ל מנעול ומסביב מסיכות וביטוי חיים בתוך בועה באדום באנגלית ועברית על רקע כחול שתי בועות בפנים אישה אפריקאית מחזיקה מסיכה דל אישה לבנה, ובועה אחרת אישה מחזיקה מסיכה של גבר.
כאמנית־חוקרת־יוצרת, שמפליגה בין זיכרון, גוף, זמן ודמיון.
"היא ששטה על זיכרון, רוכבת על עקרב ונושאת מפרש אדום"
פורטפוליו מסכם — אינגה קרוז
במהלך שלוש שנות לימודיי במחלקה לאמנות בקמפוס אילת, שקעתי בתהליך של חקירה חזותית־רגשית. יצרתי לא רק עבודות — יצרתי עולם. כל פרויקט היה שער: למעמקי גוף, צלילי נשמה, דימויים מן הזיכרון הקולקטיבי והאישי. אני כותבת אותי — בצבע, במצלמה, בבד, בעין, במסכה.
---
🎨 אמנות מעשית — נוכחות אישית ותודעה מיתולוגית
- She-Horses — סדרת ציורים בצבעי מים ואקריליק, בהם אני רכובה על סוסה, לפעמים נראית, לפעמים מביטה מהגב — ניסיון לצייר את הנשיות דרך תנועה, אינטימיות, חופש.
- ציורים מהמעונות: צבעתי רק את הפריטים שלי, נוכחות בתוך מרחב שיתופי.
- דיוקן עצמי לצד דיוקן של סידור תפילה — חפץ טעון בזיכרון רגשי וקדושה.
- ציורי מיתוס חזותי:
- מלאכית קטנה בלבוש צנוע רוכבת על קנטאור — דיאלוג של עדינות ועוצמה, גוף ושמים.
- אישה חצויה שצומחת מגב עקרב, עומדת על צוק מול ים — המחוגים צומחים מתוך איבר נשי, הזמן נמדד בחצי מחזור ירח, והעקרב הופך לישות־שעון שנושאת דמות שמגינה על שער לעולם פנימי, מימד עוקף־מציאות.
- ספינה אסמבלאז’ — מורכבת מחלקים של ספינות מתקופות שונות, עם מפרשים אדומים כהומאז’ ליצירות רוסיות מילדותי.
---
📚 עבודות סמינר — ניתוחים רב־שכבתיים
- מבט גברי לעומת נשי על הגוף הנשי — השוואה בין קלוד מונה לפרידה קאלו; בין אידיאליזציה חיצונית להבעה פנימית מלאה כאב ותעוזה.
- ספרות אפוקליפטית — גוג ומגוג בשלוש דתות, לצד מיתולוגיות קץ מתרבות המאיה: סיפור אוניברסלי של פחד וסוף.
- הכחשת השואה הארמנית ומאבק על זיכרון — דרך שילוב ביקור משפחת קרדשיאן בארמניה עם מקורות מחקריים: איך פופ־תרבות מעצבת תודעה היסטורית.
---
🎥 שנה ב’ – וידאו, צילום, סאונד וזהות נוזלית
- קולות — קולות בישול משולבים בסאונד של אלימות, בהשראת סרטון מודעות דרכים.
- המדרגות — סרטון בו אני עולה ויורדת בלבוש משתנה: ספורט, עבודה, פיג’מה, עקבים — תיעוד זהות בתנועה.
- אין כמו בבית — תיעוד של חזרה הביתה ממקומות שונים, נגמר במונולוג אינטימי של שייכות.
- זהות בדויה — אני מתאפרת לקברניט גבר, ומדברת על מסכות.
- סצנת קברניט טובע בספינת הזכוכית גלקסי — בהשראת טיטאניק: כוח מתפרק, תחפושת שוקעת.
- תיעוד לילה בחוף אילת — אני מצולמת לבד, מוזיקת ברים ברקע, ועליה נרקמת מוזיקה עצובה מבפנים.
- סיגריה ומאפרת גולגולת — זמן שנשרף, סאונד שבניתי לבד.
- יצירת מוזיקה מכלי בית — צלילים מהעולם שלי.
- צילומים ריטואליים: עטופה צעיף אדום, מוקפת בבובות במעגל.
- מחווה לפרידה קאלו עם קוף צעצוע, צילום עצמי כמראה של השראה.
- בובות סוס בצילום בטבע — מדבר, צוק, אספלט — כאילו היו חיות אמיתיות.
- בובות ראווה במקום עבודתי — מבט נשי מתוך שגרה קפואה.
---
🌹 תערוכת פדלט – “אני כפרידה, אני כאני”
בקיץ, כתוספת משימת בונוס, בניתי תערוכת פדלט שכוללת:
- ציורים חדשים.
- צילומים שלי בתחפושת פרידה קאלו: איפור, ורדים בשיער, כיסויי ראש, בגד קולי, קוף צעצוע.
- לבשתי גופייה שעליה ציירתי לב וכליה, בהשראת פרידה, וצילמתי את עצמי בסלפי מול מראה — מחווה אינטימית לציור "שתי הפרידות" ולפיצול העצמי.
- הבגדים והאביזרים הפכו לחומרי גלם של זהות אישית־מיתולוגית.
---
כל עבודה כאן היא פיסה ממני:
הקברניט, הסוסה, העקרב, המלאכית, הבובה, הבד.
הים בלילה, הבית בסוף יום, העין מול מראה.
אני נוסעת על ספינה שבניתי לבד — היא עשויה מטראומות, מסיכות, מפרשים אדומים, ותקווה שאי אפשר לקפל.
✨ אינגה קרוז
Comentários