קיבלתי תואר ראשון

בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא מנתב את החיים בשביל שהכי טוב עבורי, אפילו שאני לא רואה את זה או רואה את זה כהפוך

אומנם למדתי בקמפוס אילת, אך, קיבלתי את התואר הראשון שלי באוניברסיטת בן גוריון של באר שבע.

סגירת מעגל מרגשת,

לפני 6 שנים , זו הייתה משימה בלתי אפשרית, כי לא היה לי ציון גבוה בפסיכומטרי וגם הציון בתעודת בגרות היה 83.33 והיה צריך מינימום 90 כדי להתקבל ללא.

בזכות הקורונה , הגל הראשון, הורידו בקמפוס אילת את תנאי הקבלה והתקבלתי.

המעבר לאילת (ועוד באמצע הסגר הראשון) היה קשה ומרגש, פתאום לעבור מלגור עם המשפחה למעונות סטודנטים עם בנות שאני לא מכירה בכלל, עיר שאני לא מכירה וסביבה אחרת.

גם העובדה שהלימודים היו בזום, היה קשה כי אני כבדת שמיעה וכל התקלות של החיבור הקשו עליי. עם זאת, עמדתי בגבורה באתגרים, וגם כשגרתי לבד - למדתי להיות עצמאית, ולהתמודד עם הבדידות, וכמובן הקושי הגדול מכולם: לשלב עבודה, לימודים, שיעורי בית, מטלות בית, תחביבים וכושר..

היו לי עליות וירידות, זניקות והתרסקויות, היו לא מעט משברים נפשיים, וגם לפני הקורונה חוויתי משבר נפשי שהשפיע עליי גם באילת.

הקרבה לים עשתה לי טוב.

אומנם , גם באילת היו משברים ומספר החלטות שגויות ובלהט הרגע, המיטו עליי לא מעט אסונות. אך, בסופו של דבר מצאתי דרך לצאת מכולם.

וכמובן שהדבר הכי טוב, זה שהתחברתי לקדוש ברוך הוא, למדתי המון על עצמי ועל היכולות שבי. היו לי הרבה הזדמנויות להכיר את עצמי באמת ומהם הכוחות האמיתיים שבי.

מחלקת אומנות וחטיבות ספרות ומזרח התיכון + קורסים כללים תקשורת ואיך עושים מחקר.

...בנוסף לזה, גם המצב הבטחוני בארץ לא היה הכי טוב, "מבצע שומר חומות" וכו'...

17.09.2024 , י"ד אלול התשפ"ה