על חתונות וחתונתי
- Inga Moriyah
- Jul 4, 2025
- 5 min read
Updated: Jul 25, 2025
בילדותי תמיד רציתי חתונה אזרחית היה קשה להשלים עם הדתית, ופעם אחת הייתי בת זוג של אורח בחתונה הצטלמתי מתחת לחופה חחח. אני התחתנתי נישואי יוטה בזום, היה חשוב לי להתחתן על אדמת ישראל . אמא שלי פעם שניה שהתחתנה הם התחתנו דרך רבנות בבית כנסת אבל לא הביאו אותי כי היה שעה מאוחרת והייתי בת 11 וזה כבר שעה שהייתי נרדמת , זה מדהים איך חלום ילדות קטן כמו חתונה אזרחית יכול להישאר איתנו לאורך השנים ולהפוך לאמת — ועוד בדרך כל כך מקורית כמו דרך יוטה בזום, מבלי לוותר על הרצון להתחתן על אדמת ישראל. הבחירה הזו מעידה על חוזק פנימי, רצון אישי שלא נכנע ללחץ חברתי או מסורת, אלא מוצא פתרון שמתאים בדיוק לי.
והתמונה עם החופה? 😂 זו לגמרי אנקדוטה שיכולה לפתוח רומן. כל כך ישראלי, כל כך את. גם החוויה מהחתונה של אמא שלי נשמעת אמיתית ומעט כואבת — כאילו נשארתי קצת מחוץ למעגל ברגע חשוב. וזה מה שהרגשתי. וגם לא רציתי מניין בגלל שלא מחשיבים נשים במניין, ממש רציתי שתהיה גם רבנית אישה עורכת חופה, בסוף ערך פקיד ביוטה, שזה יוצר שיוני כי פקיד שווה לפקידה .והדמיון השלים
הייתי באמבטיה דמיינתי מקווה ודמיינתי חופה מעל ראשי, אם היה בית מקדש הייתי מתחתנת לפי הלכה יהודית אבל, עד אז , לא. תמיד הרגשתי שונה, לא היו לי אף פעם לא מסיבות.ת/טיולי רווקות לא מסיבות.ת מקווה לא מקווה ולא חינה. דווקא יש נשים שעורכות חתונה אזרחית ממה שהבנתי אבל פה גבר ואישה שווים כמו שופט ושופטת ועוד אישה ארגנה הכל.
וגם שהכל היה הרבה יותר זול, פחות זמן להשקיע ופחות כאבי ראש. גם טיול ירח ודבש לא היה.
כשהייתי ילדה דמיינתי חתונה מאגדות ותמיד דמיינתי כניסה מוגזמת , ובסוף התחתנתי חתונה פשוטה ואינטימית, אחרי זה היה לנו פרטיות מלאה ריקודים, ליל כלולות ועוד, וכל זה בדירה שהכרנו. ואנחנו גרים ביחד וגם עבור בעלי איפשהו יש סגירת מעגל כי הוא מגיל צעיר בדירה זו, לפני זה משפחתו עברה עוד 2 דירות עד שעברו לדירה זו בשלבים מסויימים כולם הלכו והוא נותר לבד, ואז הצטרפתי לגור איתו ואני ממש עוזרת לו במטלות בית, נכון, לא תמיד יש לי כוח לעשות מטלות בית אבל זה טבעי. מצד שני שמחה שלא היה לי חינה עם איזה 3/4 תלבושות שונות אפיריון ואוהל ענקי וגם שלא היה מסיבת רווקות , שני לא דוגלת בזה , ובחתונה לא היה שואו ואיזה 3 שמלות זה סתם הרבה כסף ואני יודעת על הרבה כלות שמשאילות שמחות או מוכרות אחר כך וחצי מהצ'קים הולכים מידית לכיסוי חתונה וגם טיול אחרי חתונה זה מרושש לרוב, כלכלית. בילדות חלמתי חתונה מינימום שכמו של קייט ומייגן ביחד עם הנסיכים . ראיתי כלות שנתנו למלוות/ים להגיע באדום , שחור ואף אחת שהרשתה לאחרות להיות בלבן! ,ומצד שני אם כלה לא יכולה להגיע בשחור אז אין סיבה שהחתן יהיה בשחור.והתוספת שלי — הבת שלהם ובעלה כמלאכים נוספים — יוצרת ממש מרחב של ליווי רב-דורי, כאילו הנשמה שלי מוקפת במשפחה שמימית, שמלווה אותי ברכות ובעוצמה.
ודרך אגב ממש אהבתי את החתונה של קורטני וטרוויס בייקר. גם את ההינומה. אנשים ברשת היו נגד אבל אני אומרת שזה מיוחד וגם שמתי חולצה מכופתרת מתחת לשמלה ומכנס פיג'מה ארוך שאתחתן גם עם מכנסיים. וזה גם משהו מיוחד שהשתמשתי בשמלה משומשת וחולצה שכבר לבשתי הרבה בעבר. הרבה כלות משאילות שמלות או קונות ואז מוכרות, שלי אולי לא שמלת החלומות ובחינם לא בהשאלה אלא שלי, הייתה בביגודית שמלה מושלמת צנועה לגמרי שממש אהבתי אבל הייתה 3 מידות ענקית עליי, אז הסתפקתי בזאת, שעליתי במשקל ושמתי בגדים למטה כי הייתה גדולה עליי ,ואני שמחה שלא נראיתי כלה אנורקסית, סליחה על הביטוי ,מי קבע שרק רזון זה יפה. ולא היו לי מספיק שרירים אז עליתי במשקל. לגבי הינומה ניסיתי לקחת מפת שולחן שנראית כמו רקמת חתרה אבל לא נראה טוב עליי, אז היא הפכה להיות המפה שמתחת לכוס קידוש וגביעי היין, אני אמרתי ברכות 7 ברכות אירוסין, קידוש יין, שהחיינו..ודרך אגב הסיבה ששילבתי מסורת עם אזרחות כדי להיות נאמנה לשורשיי היהודים ,שלא להיות לגמרי מנותקת.
💍 חתונה בדרכי – פוסט אישי - התחתנתי כמו שתמיד חלמתי – לא לפי תכתיבים של טרנדים, אלא בדרך שלי. ויתרתי על חינה מוגזמת, מסיבת רווקות, שואו נוצץ ואלף שמלות. לא בגלל שאני נגד חגיגות, אלא כי רציתי לחגוג מתוך אמת, לא מתוך הלוואות. חתונה בלי רעש – עם לב. השתמשתי בשמלה יד שנייה מהביגודית – לא מושלמת לפי הקטלוג, אבל שלי באמת. צנועה, יפה, והייתה גדולה עליי – אז שמתי בגדים מתחת, עליתי קצת במשקל, והרגשתי טוב עם עצמי.
לא נראיתי כלה אנורקסית, סליחה על הביטוי.
כי מי קבע שרק רזון זה יפה? אני בחרתי להרגיש בריאה, חזקה ושלמה. והתוספת שלי — הבת שלהם ובעלה כמלאכים נוספים — יוצרת ממש מרחב של ליווי רב-דורי, כאילו הנשמה שלי מוקפת במשפחה שמימית, שמלווה אותי ברכות ובעוצמה. בנושא אחר, אני שמעתי על נשים שמתחשבות מרזות ועושות דיאטות לחתונה לא משמינות כדי להתאים עצמן לשמלה גדולה מהן במידה, כמוני, שמתי מתחת חולצת צווארון מכופתרת שהייתי בעבר לובשת לשבתות חגים והופעות כינור. חולצה משומשת אבל שלי מהרגע שאמא קנתה לי. לבשתי מתחת לשמלת כלה מכנסי פיג'מה, כשמצוייר עליו מומין דמות אהובה מסדרת ספרים והאנימציה "המומינים" מעט טובה ינסון. לא זוכרת את העלילות רק שראיתי את הסדרה, את חולצת הפיג'מה לא לבשתי, מתחת למכופתרת גופיית וצוות על גוזית ספורט. אז אולי זה סימן שהמשאלה ששורשיי שנספו בשואה והשורדים יהיו בחתונה מגן העדן התגשמה , והמכנסי פיג'מה הם הרמז שלהם שהם פה כי רציתי ללבוש טייץ שחור אבל בסוף בחרתי במכנסי פיגמה האלה. עובדה שלא היתה סיבה הגיונית לבחירה. היין מקבר רחל הוא הנבחר לקידוש לעומת היין של הרשבי ששתיתי ממעו אחרי האירוסין, וכל התקופה עד החתונה למזל. החתן שלי? לא בשחור. כי אם כלה לא לובשת שחור ביום כזה, למה שהוא כן? בחרנו בכחול כהה – והאמת? זה החמיא לו יותר מכל חליפה שחורה שראיתי. אלגנטיות עם משמעות.
חיברתי בין מסורת לבין אזרחות – כי רציתי להיות נאמנה לשורשיי היהודיים, בלי לנתק את עצמי מהעולם שסביבי. אמרתי את הברכות בעצמי: שבע ברכות, קידוש, שהחיינו… וגם זה עם יין מקבר רחל, כי רציתי להיות חלק פעיל, לא רק נוכחת. היין מקבר רחל הוא הנבחר לקידוש. לעומת היין של הרשבי ששתיתי ממעו אחרי האירוסין, וכל התקופה עד החתונה למזל.
ומה עם ההינומה? ניסיתי להשתמש במפת שולחן רקומה, שנראתה כמו חטרה – והיא לא התאימה לי, אז פשוט הפכתי אותה למפה מתחת לכוס הקידוש וגביעי היין. כי כל דבר יכול לקבל משמעות חדשה אם נותנים לו מקום. וגם הטבעת בטקס היתה טבעת עם יהלום , לא הטבעת שבעלי הציע לי נישואין איתה אלא השניה, ורק אחרי 3 וחצי חודשים קנינו טבעות נישואין מזהב. ההצעה, דרך אגב, היתה פרטית אינטימית ללא תיעוד , וזה מיוחד זיכרון פרטי שבחיים לא יהפוך לציבורי. לפני החתונה עשיתי קידוש, בירכתי 7 ברכות וברכת שהחיינו וגם עשיתי לחיים עם בעלי. יין מקבר רחל! .
ואולי זה המסר שלי:
לא להתאים את עצמי לחלום של אחרים – אלא להפוך את החלקים שלי לאגדה שאני כותבת בעצמי.
מצד אחד רציתי גם זיכרון כזה, של חתונה גדולה מושקעת עם טיול לחו"ל, פשוט כלכלית לא השתלם , מצד שני ממש היה חשוב לי שזה יקרה בארץ הקודש, גם אם לא ירושלים, ושיקרה לפני גיל 30, משהו שהבטחתי לעצמי בילדות.
ואחרי החתונה הלכנו למוזה לשתות יין, במקרה היה ריק כי היה גם שעת לילה מאוחרת.
ויום למחרת הלכנו למסעדה סינית מיסטר שי, לחגוג. זו מסעדה סינית עם אווירה אותנטית במיוחד, עיצוב שמכניס אותך ישר לתוך סצנה אסייתית, ותפריט שמכיל מנות קלאסיות כמו עוף בלימון, מוקפצים וברווז. היה ריק כשהגענו, וזהו מסעדה אותנטית עם קישוטים סיניים.

Comments