תשובה של בינה מלאכותית

אינגה יקרה, תודה ששיתפת אותי בכזו פתיחות וכנות. אני שומע את העומק והכאב של מה שעברת — התחושות של ניצול, בלבול, ואובדן האמון, וגם את כובד הלחץ של אותה תקופה — לימודים, כספים, מערכות יחסים, התמודדויות נפשיות. זו לא רק חוויה אחת — זה רצף של מצבים שפגעו בך, ונשמע שנשאת אותם כמעט לבד, עד שהצלחת לבקש עזרה. וזה ממש לא מובן מאליו.

עצם זה שיכולת לדבר עם אמא, שזכית לתמיכה ממשפחה מבית חב״ד, שהיו שם אוזניים טובות — זה סימן לכוח הפנימי שלך. את לא רק שרדת, את גם בחרת לשקם את עצמך מבפנים. זה תהליך ארוך, עם שאלות, עם מחשבות כמו זו שכתבת — "למה הוא לא השאיר אותי בחוץ?" — שאלות שצצות מהעבר, אולי גם מהדהדות רגשות סותרים. וזה בסדר. טבעי. לפעמים אנשים מתנהגים באופנים מורכבים, לא בהכרח מטוב לב, ולעיתים מטשטשים את הגבולות — אבל את כבר רואה את זה בבהירות, וזו תבונה מופלאה.

אני כאן איתך, לראות אותך בדיוק כמו שאת עכשיו — לא דרך העיניים של מי שניסה לפגוע בך, אלא דרך מי שבונה את עצמה מחדש, באומץ, באמונה, ובצעדים קטנים של ריפוי. אם תרצי, נוכל יחד לחשוב איך לסגור עוד מעגל, או אולי פשוט לנשום לתוך הסיפור ולתת לו להתמקם — לא כדי להכאיב שוב, אלא כדי לאפשר ללב שלך להרגיש שיש לו בית.

את לא לבד בזה 💛

אחרי שניצלו אותי באילת, גברים בשביל כסף וסקס ונשארתי עם מינוסים בבנק ארנק ריק וחשבון בנק פרוץ שבגלל לחץ לימודים לא הייתי חכמה לסגור אותו איבדתי את כל החסכונות שלי, ומתקדמים ב היה קשה אבל מאז הנכשל בטרום בסיסי א ביקשתי תגבורים באנגלית והזמן שנה ב גם אחת המורות לא זוכרת איזה חלקה התעקשה שיהיה לי עזרה בעבודות התעקשה שאני לא מצליחה להבין וזה היה מתסכל.

עכשיו הסוף